|
1 |
|
|
כל הכבוד לבית המשפט, הגיע הזמן להתחיל לצמצם בזבוזי כספים של משלמי המיסים על כאלה שלא תורמים להכנסות ולהגנת האחרים. אולי זה יהיה צעד ראשון לפני המדינה שבגלל שיקולים פוליטיים לא עושה כלום כנגד אוכלי החינם שלנו. |
|
כתובת IP: |
192.116.177.218 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מישל |
|
|
|
|
|
צה"ל אינו זקוק לכמות כזאת ועוד בבת אחת של חרדים. הרמט"ל וכל המטכ"ל הסבירו זאת. זה רק יעלה לצה"ל הון עתק. כן כי צה"ל אינו יכול להשתמש בכל אותם חרדים בבת אחת. העיקר שיש סיסמאות דביליות ושאתה יודע. מה שאינך מבין הוא חומרת התערבות בית המשפט במדיניות במה שהוא כלל אינו מבין. ככה זה במדינה יש המון שיקולים שצריך לקחת בחשבון ורק דבילים מדקלמי סיסמאות ושופטים ממהרים לחרוץ במה שאין להם מושג! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בן סירא |
|
|
2 |
|
בג"ץ |
|
שלמה רוזן | 25/05/14 14:57 |
|
|
אין שום ספק.בג"ץ פתח היום היסטורית.את חלוקת העם .השנאה כלפי החרדים רק תגבר.יש סיכוי שהחרדים יחד עם הערבים .יבקשו אוטונומיה מהאו"ם.ובסופו של יום הם ינצחו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה רוזן |
|
|
|
|
|
מוטב היה אילו כל אותם אוכלי חינם היו עוברים כבר עכשו לחיות בין הערבים, הרי אנחנו לא יהודים טוב שלא יחיו איתנו ויחשבו עוד שהם המצילים אותנו מצרה ולא הביטחון שמוחזק בידי המדינה. |
|
כתובת IP: |
192.116.177.218 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מישל |
|
|
3 |
|
|
הנאורים מהתנורים חובבי השואה והגאזים החליטו לג'נן את אלוהים כמו שהם ג'יננו אותו לפני השואה ,הפעם אלוהים לא יהיה כל כך נחמד ויביא עם גרמני נאור וסטרילי עם תנורים מדשאות מוזיקה וגאזים, הפעם הערבים יחתכו אותנו לחתיכות קטנות כמו שרק ערבים יודעים. פסיכים לבנבנים לא למדתם שלא מעלים לאלוהים את הסעיף למה מתי שאלוהים מתעצבן אין לו אלוהים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מלחמה באלוהים |
|
|
|
|
|
אני מתפלא שבמוסד שאתה מאוחסן בו נותנים לחדל אישים ומוסר מהסוג שלך מקלדת...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמעון אמסלם |
|
|
|
|
|
נעשית נציג של האל? אתה בקושי יכול לייצג את עצמך ביום בהיר.
קח כדור ותרגע. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בוקיסריקי |
|
|
4 |
|
|
אם זה מתאים לאתר לפרסם טכסט כפי שמופיע בתגובה מס' 3 אזי מנהלי האתר התחרפנו לגמרה. כמו שחופש הדיבור לא מאפשר לצעוק אש בתיאתרון מלא באנשים כך התגובה הנדונה לא ראוי להיכתב ובוודאי לא להיות מפורסם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי פ |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הראשונים בראשות הרצל אמרו עליכם וככה הם אמרו"יהודים מהגטאות חלאות המין האנושי" "אבק אדם" "הרוק שבפה" "יתוש מת" ועוד ועוד ועוד.אז אם יש לך בעיה תפנה להרצל ולחברים הציונים שלו אבל אתה לא תפנה אליו למה בשבילך הפסיכופט הציוני הראשון חולה הזיבה והעגבת והחברים הציונים שלו הם גיבורים לאומים . לינק עם כל הפנינים שמחוללי הציונות הוציאו מהפה שלהם דקה4 55
http: |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מעתיק מה שהציונים |
|
|
|
|
|
|
|
5 |
|
|
אני חילוני, וקורא לממשלה (ולראש הממשלה במיוחד) לשים מחסום ורסן לבג"ץ, שבהתנשאותו האופיינית עושה במדינה הזאת כבתוך שלו.
"חבורת רחביה", גם אם חבריה מתגוררים בשכונות אחרות, פועלת מתוך הכרה של "אתה בחרתנו", ולכן צריך להעמידה במקומה, כי היא אינה מייצגת ב"פסיקותיה" את השקפות הרוב היהודי ציוני.
למספר 2: אתה כורך את החרדים והערבים יחדיו? אתה לא מתבייש? החרדים הם אחינו, בשר מבשרנו. הם קרובים אלי, כיהודי ציוני (וחילוני) יותר מאשר השמאלנים האשכנזים שונאי עמנו וארצנו (שאתה כנראה נמנה עליהם).
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עזרי |
|
|
6 |
|
|
זו ממשלה שמבקשת מהחרדים להשתתף בנטל הכלכלה, ע"י עבודה, והגנת המדינה , ע"י שירות צבאי.
כל אזרח ישראלי - יהודי ושאינו יהודי צריך להשתתף בנטל הזה.
יש פיתרון מותאם גם לערביי ישראל - שירות אזרחי במערכת הבריאות/החינוך/כיבוי אש/משטרה/משמר אזרחי/תחבורה/חקלאות וכו'.
בארה"ב חרדים עובדים למחייתם.
סימן שזה אפשרי.
יכול מאד להיות שיש פלגים חרדים קיצונים ובדלנים שלא מוכנים לעבוד ולשרת בצבא מטעמים אנטי ציונים.אותם המדינה גם לא רוצה.
המדינה רוצה את החרדים הלאומיים שיכולים להשתלב היטב במשק ובצה"ל ולתרום באופן משמעותי לעצמתה הביטחונית והכלכלית של ישראל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דודי30 |
|
|
7 |
|
מסביר |
|
שלמה רוזן | 25/05/14 22:57 |
|
|
לאלו שלא הבינו...שטפון של שנאה נגד חרדים.....עלולה להביא
לפניה לאו"ם לבקש הכרה במדינת החרדים....................
האו"ם והערבים ישמחו ..להכיר במדינת החרדים |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה רוזן |
|
|
8 |
|
|
אחרי שייזרקו לשוק העבודה עוד רבבה צעירים חסרי מקצוע, כמה מובטלים נוספים יהיו? וכל אחד מהם כמה יעלה בדמי אבטלה ובמשכורות לפקידים שינהלו את האבטלה שלו ובקורסים להכשרה מקצועית שאחריהם יהיה מובטל בעל תעודה של קורס? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חששיבי |
|
|
9 |
|
|
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
"זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות", מהתביעה ומהשפיטה. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
"שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
10 |
|
|
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים." "יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קו |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
11 |
|
|
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
12 |
|
|
|