תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה כנגד משרד הבנוי והשיכון בטענה לסייג מפלה ובלתי סביר בנוהל פנימי להשתתפות בשכר דירה, לפיו לא יינתן סיוע במימון שכר דירה למי ששוכר דירה מקרוב משפחה.
לטענת התובע אהוד יאיר (61) המתפרנס ממשרה חלקית בשכר נמוך ומקצבת השלמת הכנסה הוא היה בעל זכאות וקיבל סיוע במימון שכר דירה במשך 6 השנים האחרונות עד לחודש אפריל 2013.
ואולם במועד זה נמסר לו כי מאחר שעתה הוא שוכר דירה הנמצאת בבעלות הוריו הוא אינו זכאי עוד לסיוע אותו קיבל לעד לאותו יום. זאת בנימוק כי לא ניתן לממש סיוע לדירה בבעלות ההורים בהתאם לנוהל הקובע כי "לא יינתן סיוע למתגורר בדירה בבעלות בן או בת זוג לשעבר או בבעלות ידוע בציבור או בבעלות קרוב משפחה מקרבה: אב, אם, בן, בת, חתן, כלה, זולת קשישים".
התובע מציין באמצעות עו"ד מורן סימנה כי ממשרד הבינוי והשיכון נמסר לו כי התנאי הקבוע בכללי הסיוע לפיו לא ניתן לממש סיוע שכר דירה לדירת ההורים הוא תנאי סביר והולם ואין בו פסול. ואולם התובע סבור כי הסייג האמור מפלה ושרירותי ואינו מבוסס על תשתית עובדתית ראויה.
לטענתו בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב הסייג האמור מהווה פגיעה בזכות היסוד לקורת גג, והפרת עיקרון השוויון על יד נקיטה באפליה אסורה. זאת בכך שהנתבע מפלה את מי שאנו קשיש לעומת קשישים, בני משפחה לעומת כאלה שאינם בני משפחה בן זוג לשעבר לעומת מי שאינו כזה.
התובע סבור כי מדובר באלפי אנשים אשר פנו למשרד הבינוי והשיכון בבקשה לסיוע במימון שכר דירה ונדחו בשל הסייג נשוא התביעה. להערכתו הנזק הכספי המינימלי שנגרם לכל אדם בקבוצה המיוצגת עומד על סך של 580 שקלים לחודש שהינו סכום המהווה את הגובה המינימאלי לזכאות בסיוע לשכר דירה מהמשרד.
התובע מעריך בשלב זה את גודלה של הקבוצה המיוצגת בכ-1000 אנשים ואת סכום התביעה המצרפי בסכום של 14 מיליון שקלים. בנוסף לסעד הכספי מתבקש בית המשפט להורות על ביטולו של הסייג האמור בנוהל הפנימי של משרד הבינוי והשיכון למתן סיוע במימון שכר הדירה.
