למרות שבין השנים תשע"א לתשע"ג חלה ירידה במדדי אלימות רבים בבתי הספר היסודיים, בבתי הספר העל יסודיים נרשמה בעיקר יציבות, או במילים אחרות - אין ירידה ברמת האלימות.
זאת על בסיס נתונים שמפרסמת (יום ג', 27.5.14) הרשות הארצית להערכה ולמדידה בחינוך (ראמ"ה). הנתונים מתייחסים לשנת הלימודים תשע"ג (2013), בהשוואה לשנים תשס"ט (2009) ותשע"א (2011).
מהדוח עולה כי בין השנים תשס"ט לתשע"א, נרשמה ירידה ניכרת בשיעורי התלמידים המדווחים על אלימות מסוגים שונים, וזאת בכל שכבות הגיל (יסודי ועל יסודי).
בתשע"ג, התמונה המצטיירת במרבית המדדים היא שככל ששלב הגיל גבוה יותר, כך נרשמים פחות דיווחים על אלימות. נרשמו גם מספר חריגים לממצא זה: ביצוע אלימות כלפי הצוות, הבאת נשק קר לביה"ס, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים במהלך החיים; בתופעות אלו, ככל ששלב הגיל גבוה יותר, כך עולה שכיחות הדיווחים.
בהשוואה על-פי מגזר-שפה נמצא כי תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על התופעות השליליות שנבדקו בשאלונים. זאת, פרט לאלימות מילולית ולשתיית אלכוהול, תופעות בהן הפער שנרשם הוא בכיוון ההפוך.
בין השנים תשס"ט לתשע"ג נרשם שיפור במרבית המדדים שנמדדו (ירידה בדיווחים על אלימות). לא נרשמה הרעה באף לא אחד מהמדדים. בין המגמות הבולטות שנרשמו בין שנים אלו: ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על: אלימות קשה, אלימות חברתית, אלימות מצד הצוות וכלפי הצוות, אלימות מינית, אלימות בהסעות ושתיית אלכוהול.
המגמה הנ"ל מאפיינת את כל שלבי הגיל, והיא בולטת במיוחד בכיתות ד'-ו' (יסודי) ובכיתות ז'-ט' (חט"ב); בשני שלבי גיל אלו נרשם בין השנים שיפור במרבית המדדים. המגמה מאפיינת גם את כיתות י'-י"א, כאשר במחצית מהמדדים בכיתות אלו נרשם שיפור ובמחציתם נרשמה יציבות. המגמה הנ"ל מאפיינת את שני מגזרי השפה, והיא בולטת במיוחד בבתי"ס דוברי ערבית (ובייחוד בכיתות ד'-ו' בבתי"ס דוברי ערבית שבהם נרשם שיפור בכל המדדים שנבדקו).
