40 מיליון שקלים בלבד הושקעו על-ידי
משרד התחבורה בסלילת שבילים ייעודיים לאופניים - כך נמסר על-ידי נציג המשרד בכינוס מיוחד של השדולה לתחבורה בת קיימא, שנערך (יום ג', 28.5.14) בכנסת. מדובר בעלות סלילת כביש אופניים באורך של כ-100 מטר בממוצע לכל רשות - אורך זעום אשר אינו עולה בקנה אחד עם הרצון המוצהר לפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים.
עם זאת, המשרד מסר כי סכום זה כיסה את רוב הבקשות שהגיעו מהרשויות המקומיות וכי נראה כי הכוונה המוצהרת לפתח שבילי אופניים נותרת בינתיים על הנייר.
יושב-ראש השדולה לתחבורה בת קיימא, חברת הכנסת
תמר זנדברג (מרצ), אמרה כי "על כל הגורמים להפנים ששבילי אופניים אינם קישוט שנחמד שיהיה, אלא תשתית תחבורה עירונית לכל דבר. דווקא עם העלייה בשיעור הרכיבה מתחדד הצורך בתשתית ייעודית שתבוא על-חשבון זכות הדרך של הרכב הפרטי ותצמצם את החיכוך עם הולכי הרגל על המדרכות". זנדברג הודיעה כי תקדם הצעת חוק חדשה, שהוכנה בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים בבר-אילן ועם ארגון ישראל בשביל אופניים, לפיה תיקבע שמירת מרחק מינימלית של 1.5 מטר בין כלי רכב לאופניים, כאשר נהג כלי הרכב הוא זה שיהיה אחראי לשמירת המרחק. מדובר בחוק שקיים במדינות רבות ואמור להגן על רוכבי האופניים, כאשר מחקרים מראים כי כ-38% מהתאונות נגרמות בשל אי-שמירת מרחק.
ח"כ
דב חנין (חד"ש) סקר את החוק לעידוד רוכבי אופניים שהגיש, בחתימת 43 חברי כנסת. לדבריו, "יש התנגדויות שמגיעות מתוך חשיבה אנכרוניסטית וצרה. הנכס היחיד שיש לנו להפעיל הוא הלחץ הציבורי. המסר מבחינתי לכל המשתתפים וכמובן לשדולה לייצר לחץ ציבורי מסיבי על מקבלי ההחלטות ועל שר הפנים, שהוא ממייסדיי חוק האופניים בעצמו, על-מנת שהחוק הזה יעבור".
ח"כ
משה פייגלין (הליכוד ביתנו) אמר כי "ההמצאה הכי גדולה מאז המצאת הגלגל היא כשהוסיפו לו עוד אחד - אני פריק של אופניים ואני רוכב כל בוקר, לאופניים אין מה לחפש על הכביש כל עוד אין מסלולים נוספים. הסטטיסטיקה היא קטלנית כשמדובר על אופני כביש. במקום שאין כבר את התשתיות אין לאופניים מה לחפש לא על המדרכה ולא על הכביש. בעיה קשה זה הנושא של האופניים החשמליות, זו זוועת עולם, הרשויות מתעוררות מעט מדי ומאוחר מדי הם מסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל גם על המדרכה וגם על הכביש. אני הצעתי שיתייחסו לזה כאופנוע".
ח"כ
עיסאווי פריג' (מרצ) אמר בדיון כי עירו כפר קאסם רחוקה רק 20 דקות נסיעה מתל אביב, אך כאשר בוחנים את התשתיות בנושא האופניים מדובר בפערים עצומים, וכי הוא מקווה שהמדינה תדע לסגור אותם בהקדם, שכן מדובר בכלי תחבורה חשוב ומבורך שיש לעודד את השימוש בו.
ארגוני הרוכבים ונציגי הערים טענו כי על המדינה להפעיל תוכנית לאומית בנושא האופניים, מאחר שכל רשות מתקשה לפעול באופן עצמאי בתחום זה, וגם רשויות אשר מצליחות יותר מאחרות נתקלות במחסום ברגע שמגיעות לגבול העירוני. סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, מיטל להבי, אמרה כי "ככל שמתקדמת העשייה אנחנו מגלים את הפער בין מה שקורה בינינו לבין מה שקורה במטרופולין סביבנו. פיתחנו תוכנית לטבעת מטרופולינים שתבוצע ב-5 השנים הקרובות. אבל מה שנמצא מחוץ לגבולות המטרופולין לא זז בסנטימטר. האופניים יכולים לזנק בעשרות אחוזי שימוש. זה אמצעי תחבורה קל ומוערך. צריך לפעול יחד לטובת אמצעי התחבורה הזה". אשר בן-שושן ראש רשות התחבורה בעיריית תל אביב-יפו הוסיף כי "יש בערך 18 אלף מנויים בפרויקט ההשכרה תל אופן וכ-2.5 מיליון נסיעות שמתבצעות ברמה שנתית בתל אופן. מדובר במערכת שאינה רווחית, להפך - זה פרויקט שמסובסד על-ידי העירייה כתפישה של תחבורה בת-קיימא ותחליפים לרכב פרטי".
מנכ"ל ארגון "ישראל בשביל אופניים", יותם אביזוהר, אמר כי "אופניים נהפכים לאמצעי גובר בהגעה לעבודה. תועלות בריאותיות, חברתיות, כלכליות וסביבתיות. בתל אביב בשל התשתיות שנפרשו, יש עלייה מתמדת ברכיבה על אופניים. מספר המשתמשים בפרויקט תל אביב עולה בהתמדה, וגם הבטיחות עלתה". לדבריו, יש פוטנציאל בערים גבעתיים, רמת גן, חיפה ובקריות. "בתל אביב מקדמים לא רק תשתיות אלא גם תשתיות תודעתיות. אנחנו ממליצים ללמוד מהמודלים המוצלחים בעולם, לגבש תוכנית לאומית לעידוד השימוש באופניים שממנה ייגזרו תוכניות שונות. לתקצב את התחום ויישום פרויקט תחבורה ירוקה גם בכנסת ובממשלה".
