הנהלת הקרן הקיימת לישראל התקינה מצלמות נסתרות על-מנת שניתן יהיה לעקוב אחרי העובדים. כך עולה ממכתב ששלחו יו"ר ארגון העובדים הארצי של קק"ל,
אלי כהן, וסגנו, בני אהרון, לכלל העובדים.
"בימים האחרונים התברר לארגון העובדים, באקראי, כי במשרדי קק"ל הותקנו מצלמות סמויות בתוך גלאי העשן. מצלמות אלה, שתכליתן לעקוב אחרי התנהלותם של העובדים, הותקנו בחשאי, בלי ליידע את העובדים ואף לא את נציגותם", כתבו.
לדבריהם, מדובר בצעד חד-צדדי פולשני הפוגע באופן אסור בפרטיותם של העובדים. "בנוסף, הוא מהווה הפרה בוטה של הסכמי העבודה בחברה, הפרה בוטה שהיא אסורה לפי דין, ופרימה צורמת של יחסי העבודה בקק"ל", ציינו. עוד הוסיפו כי מדובר בהבעת אי-אמון של ההנהלה בעובדים המסורים של קק"ל.
התקנת המצלמות הנסתרות נעשתה בתקופה האחרונה, לאחר הפרסומים האחרונים על הדוחות הכספיים של הקרן הקיימת לישראל. דוחות אלה היו חסויים עד עתה ולא נחשפו בפני הציבור. קק"ל אינה כפופה לביקורת המדינה ועל כן גם לא הייתה כל אפשרות לחייב אותה לחשוף את הנתונים. בתחקיר שפרסם העיתונאי
רביב דרוקר פורסמו לראשונה נתונים על-אודות כספים מרובים שהוציאה הקרן הקיימת לישראל על משרות מנופחות ועל פרויקטים מפוקפקים.
כפי שפרסמנו ב-News1, מייד לאחר הפרסומים השליליים הודיעה הקרן הקיימת לישראל כי תעביר לממשלה מענק בסך 2.5 מיליארד שקלים. אולם בימים האחרונים חזרה בה ואף טענה כי מעולם לא הסכימה לתת את הסכום המדובר.
עם זאת, גורמים בהנהלת קק"ל טענו כי אין קשר בין הדברים וכי המצלמות נועדו למעקב אחרי עובדים שמסרו דיווחי שעות כוזבים.
חוות דעת משפטית שהזמין ארגון עובדי קק"ל קובעת כי הטמנת המצלמות הסמויות במשרדי החברה מעלה חשד לביצוע עבירות פליליות. "התקנת מכשירי האזנה ומצלמות סמויות במשרדי הקק"ל, ככל שאכן בוצעה, מהווה הפרה בוטה של ההסכמים הקיבוציים, המעלה חשש כבד לעבירה פלילית", כתבה עו"ד דיצה רפאלי שחיברה את חוות הדעת. היא הזכירה בהקשר הזה את הוראות חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979. "האזנת סתר, שהוגדרה כהאזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, הינה עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר. משכך, אם אכן הוטמנו בתקרת הבניין מכשירי ציתות - מדובר בעבירה חמורה ביותר, שמן הראוי שהאחראי לה ייתן על כך את הדין", ציינה.
