"יש צורך בפעילות אקטיבית וביציאה מן הקופסה של רשויות האכיפה למלחמה בשחיתות השלטונית. לא תהיה כנראה חקירת שחיתות בלי גיוס של עדי מדינה בחלק ניכר מן התיקים". כך אומר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד. הוא דיבר (יום ה', 29.5.14) בכנס לשכת המבקרים הפנימיים.
עוד סבור אלדד, כי יש להרחיב את האזנות הסתר, שכן גם בלעדיהן לא ניתן להילחם בשחיתות. לדעתו, במקרים המתאימים יהיה ראוי אפילו להחדיר סוכנים לתוך גופים ציבוריים, כפי שנעשה בארגוני פשיעה.
אלדד סיפר, כי בפתחו של משפט באחד מבתי המשפט המחוזיים, אמרה לו השופטת: "אני מקווה מאוד שיש לכם ראיות רציניות נגד האנשים האלה, כי אלה אנשים מאוד מכובדים שבית המשפט מכיר אותם לא כנאשמים". לדבריו, בעבירות צווארון לבן מדובר במי שאיננו נראה כעבריין מקובל, אלא במי שבמקרים רבים עשה לא מעט עבור המדינה. אלדד ציין כדוגמה לכך את
צבי בר, שסיכן את חייו למען המדינה ופיתח לתפארת את רמת גן. "זו סיטואציה אחרת לחלוטין ממי שנאשם ברצח או באונס".
"כאילו אנחנו לא מבינים" לדברי אלדד, יש מי שמנסים להציג את החוקרים והפרקליטים - בבית המשפט ומול הציבור - כמי שאינם מבינים את עולם הכלכלה וכיצד הדברים קורים. "כאשר מדובר בנאשם בזירה הפוליטית, כל הצד שלו מתגייס לטובתו והצד השני מנסה לחבק אותנו, אבל זה חיבוק דוב ואנחנו לא רוצים אותו". אלדד הדגיש, כי בפועל אנשי הרשויות מבינים את התחומים.
אלדד הדגיש, כי אין להתפשר על הכלים הפליליים ועל החזקות המשפטיות כאשר מדובר בעבירות שחיתות, לצד ההכרה בכך שעל הפרקליטות להיות זהירה יותר מכרגיל כאשר היא מעמידה לדין איש ציבור בשל ההשלכות הציבוריות והפוליטיות של ההליך נגדו. לצד ההליך הפלילי, הוסיף, יש לסתום את הפרצות המאפשרים את עבירות השחיתות.
עוד אמר אלדד, כי לעיתים ניתן להסתפק בהליכים שאינם פליליים, כגון הליכים משמעתיים לעובדי מדינה. לדבריו, בחלק מן המקרים מנוהלים הליכים פליליים רק כדי להרחיק את אותו עובד מן השירות הציבורי, ולכן ההליך המשמעתי יכול להיות חלופה הולמת. הוא הזכיר את הצעתו של היועץ המשפטי הקודם,
מני מזוז, להקים בית דין משמעתי גם לנבחרי ציבור. עוד הביע אלדד את התקווה, שהענישה במשפט
הולילנד תהיה תחילתו של שינוי תפיסתי לגבי עבירות השחיתות ויביאו להחמרת הענישה בגינן.
"מודעים למימד הזמן" "השאלה היא מתי נגיע למצב שנראה בעייתיות בכך שראש ממשלה לשעבר שהורשע 'רק' בהפרת אמונים, ממשיך להיות מוזמן לאירועים ומביע את דעתו בכל הנושאים. מתי לא נרגיש בנוח עם אדם שהורשע בהפרת האמון הציבורי, והוא ממשיך להרצות ולהשתלב כאילו כלום לא קרה", אמר אלדד. לכן, אמר, ההליך הפלילי אינו מספיק ונדרשים גם חינוך ותגובה ציבורית-חברתית.
בהתייחסו להתמשכות החקירות אמר אלדד, כי הפרקליטות מודעת היום הרבה יותר מאשר בעבר למימד הזמן ולכן היא מנסה לזרז אותן ככל הניתן. במסגרת זו, היא מלווה את החקירות עצמן וכך אפשר לקצר את משך הטיפול בתיק כאשר הוא מגיע לפרקליטות.
