שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהושע גייפמן, קובע (27.5.14), כי אין לאמץ פרקטיקה לפיה חברות בנייה זוכות במכרזים על-פי התנאים הקבועים בהם, ממשות את הזכייה ורק לאחר מכן מנסות להפחית את העלויות באמצעות טענות בדבר אי-חוקיות של אגרות הפיתוח.
גייפמן התייחס להתנהלותן של חברות י.ח דמרי ופרץ בוני הנגב, אשר הגישו הצעות במכרזים שפרסמו רשות מקרקעי ישראל וחברת יהל מהנדסים ייזום פרויקטים לבניית 473 יחידות דיור בגן יבנה. לדבריו, רק לאחר שזכו במכרזים ומימשו את זכייתן, תקפו שתי החברות את תמחור אגרות הפיתוח, והתנהלות שכזו אינה מתיישבת עם חובת ההגינות ועם החובה לנהוג
בתום לב.
דמרי ופרץ תבעו החזר של אגרות פיתוח בסך 5 מיליון שקל טענו שהן נגבו בחוסר סמכות ובחוסר סבירות. גייפמן הסכים שהגבייה הייתה נגועה באי-חוקיות, אך דחה את התביעה משיקולי צדק. הוא מסביר, שהקמת יחידות הדיור העמיסה על התשתיות של המועצה המקומית, והיזמים נהנו מהתשתיות המוניציפליות של גן יבנה מבלי שהשתתפו בחלק נכבד ממימון עלות התשתית הקיימות. משמעות החזר האגרות תהיה ששתי החברות לא ישאו כלל בהוצאות הפיתוח, הוא אומר.
עוד נימק גייפמן את החלטתו בכך שלא ניתן לשנות בדיעבד את תנאי המכרז ולהפחית את המחיר הכולל של העסקה שהיה ידוע מראש, לאחר שיזמים אחרים לא התמודדו או לא זכו לפי תנאי המכרז שהיו תקפים בזמן אמת. הוא גם מעיר, כי לא ניתן לשלול את ההנחה שהאגרות נכללו במחירים שגבו דמרי ופרץ מרוכשי הדירות.
