בין השנים 2006 ל-2012 אחוז הזכאים לבגרות עלה משמעותית במרבית קבוצות האוכלוסייה: יהודים לא חרדים (מ-57% ב-2006 ל-67% ב-2012), ערבים (ללא מזרח ירושלים, מ-35% ל-42%) ודרוזים (מ-44% ל-55%). עם זאת, בשתי קבוצות אוכלוסייה לא היה כל שינוי באחוז הזכאים לבגרות: חרדים (8% זכאות ב-2006 וב-2012) ובדואים (28% ב-2006 ו-29% ב-2012).
כך עולה ממחקר שמפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל עם תחילת עונת הבגרויות. "בחינות הבגרות בישראל: סוגיות מרכזיות והצעה לרפורמה" - נייר מדיניות של נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב - מראה כי בשנים האחרונות ניכרה מגמת שיפור ועלייה באספקטים שונים של בחינות הבגרות, ובניגוד לטענה הנשמעת רבות - אין הוכחה לכך שירידה ברמת הבחינות היא מה שהביאה לכך.
הנתון המרכזי בהקשר זה הוא ששיעורי הזכאות לתעודת בגרות של האוכלוסייה הניגשת לבחינות הבגרות עולים בהתמדה. לפי המחקר, שיעור הזכאות לבגרות עלה מ-46% אחוז ב-2006 ל-50% בשנת 2012. הגידול משמעותי במיוחד לנוכח הגידול בחלק האוכלוסייה של הקבוצות שאינן ניגשות כלל לבחינות (חרדים ותושבי מזרח ירושלים שעלה מ12% ל-18.5%) והגידול בשיעורם של בעלי צרכים מיוחדים, ששיעורי הניגשים לבגרות בקרבם נמוכים.
לדברי בלס, העלייה בשיעור הזכאים לבגרות ככל הנראה אינה נובעת מירידה ברמתן: "אמנם נעשו בעבר שינויים בבחינות, וביניהם צמצום היקף החומר הנדרש (מיקוד) והוספת מועדי ב' וג' לשיפור הציון, אך כל אלו לא מעידים על כך שרמת הבחינות עצמן ירדה. אין שום עדות מחקרית לכך שהפרמטרים המרכזיים עליהם התלמידים אמורים להיבחן - רמת ההבנה וההעמקה בחומר, כושר הניתוח והיכולת לנסח תשובה - נפגמו, או שהשאלות היום קלות או קשות יותר מהשאלות בעבר".
המבחן הפסיכומטרי במחקר התגלה גם כי תלמידי ישראל לא לומדים היום פחות מבעבר, אלא יותר. בין 1995 ל-2010 ירד שיעור התלמידים הנבחנים במינימום המקצועות והיחידות הנדרשים לשם זכאות לבגרות (21 יחידות לימוד) מ-38% ל-29%, ואילו שיעור התלמידים שבחרו ללמוד לבגרות בהיקף רחב (31 יחידות לימוד ויותר) עלה מ-17% ל-29%.
מדד נוסף שעשוי להעיד על רמת הזכאים לבגרות הוא ממוצע ציוני המבחן הפסיכומטרי. הפסיכומטרי, בהיותו מבחן מכויל, מאפשר להשוות בין ההישגים של דורות שונים, וירידה בציונים עשויה להעיד על רמה נמוכה יותר של בוגרי המערכת. אך הנתונים מראים שרמת המתקבלים לשנה א' במרבית המוסדות האקדמיים דווקא עלתה (באוניברסיטאות, למשל, הציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית עלה ב-15 נקודות בין 2002 ל-2012: מ-603 נקודות ל-618 נקודות). רק במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות, ששיעור הלומדים בהן עולה בעשור האחרון בהתמדה, רמת המתקבלים ירדה מאוד (מ-553 נקודות ל-532).
עוד טענה נפוצה היא שהיקף הוראת המדעים בישראל נמוך. אולם במחקר של מרכז טאוב נבדק חלקן של שעות הלימוד במדעים ובטכנולוגיה בחטיבות הביניים (גילאי 14-12) לפי נתוני ה-
OECD, והתברר שהוא בין הגבוהים במדינות המערב.
נוסף לכך, בלס מצא כי בין השנים 1995 ל-2010 גדלו שיעורי הניגשים לבגרות במתמטיקה, בפיזיקה ובביולוגיה, כמו גם שיעורי העוברים והמצטיינים במקצועות אלו. למעשה, גידול זה עלה בהרבה על הגידול במספר התלמידים באוכלוסייה הרלוונטית (למעט בכימיה), כך שנראה שבמקום לדבר על משבר בהוראת המדעים, ראוי לדבר על הישג משמעותי.
