בתי עסק יחויבו לגבות תשלום תמורת שקיות ניילון חד-פעמיות שיספקו ללקוחותיהם. כך קובע תזכיר חוק שהפיץ המשרד לאיכות הסביבה (יום ב', 2.6.14) לקבלת תגובות.
התשלום יהיה לפחות 60 אגורות לכל שקית - סכום שיועבר לקרן לשמירת ניקיון. התזכיר אינו קובע את התשלום המירבי שניתן יהיה לגבות תמורת השקית, ואם החוק יתקבל - קרוב לוודאי שהוא יהיה גבוה יותר, בשל עלות השקית עצמה והתקורה הכרוכה בגבייה ובהעברת התשלום.
המשרד מסביר, כי "שקיות חד-פעמיות אלו הופכות לפסולת, שאינה מתפרקת לאורך מאות שנים, ומזהמת את הסביבה ובמיוחד את השטחים הפתוחים ואת הסביבה הימית העולמית". לדבריו, מדי שנה נעשה בישראל שימוש ב-2.22 מיליארד שקיות כאלו, שמתוכן 1.4 מיליארד מחולקות במרכולים.
משמעות הדבר היא, שאם החוק יתקבל וכמות השקיות לא תרד, יזרמו מדי שנה לקרן כמיליארד שקל - אם כי מטרת החוק היא לצמצם למינימום את השימוש בשקיות הניילון. ואולם, המשרד עצמו צופה שיגבה 1.3 מיליארד שקל בשנה הראשונה ו-300 מיליון שקל מדי שנה בהמשך. המשרד מבקש להקציב לו 3 מיליון שקל להקמת מערכת הדיווח ועוד 500,000 שקל לשנה לבקרה ואכיפה, לרבות באמצעות ביקורת חקירתית.
עוד נאמר בתזכיר: "עלות שקיות הנשיאה החד-פעמיות המחולקות במרכולים ורשתות השיווק מוערכת ב-80 מיליון ש"ח בשנה. כיום, עלות זו אינה מושתת באופן ישיר על הצרכן, אך בפועל היא מושתת על הצרכנים באופן עקיף, במחירי המוצרים שהם קונים. למרות מודעות ציבורית גבוהה לפגיעה הסביבתית הנוצרת משימוש בשקיות חד-פעמיות, ציבור הצרכנים משתתף בפגיעה בסביבה כי אינו מודע לעלות האמיתית של שקיות אלה, אין בפניו חלופות זמינות ואינו מורגל לשימוש בסלים רב-פעמיים או בשקיות רב-פעמיות".
על-פי התזכיר, חלק מהוראותיו יהיו פליליות: חלוקה ומכירה של השקיות, אי-תשלום היטל והפרת חובות הרישום והדיווח על מכירת השקיות - כל אחד מאלו ישאו קנס של 29,200 שקל ליחיד ו-58,400 שקל לתאגיד. לצד זאת, ניתן יהיה להטיל קנס מינהלי בגין אי-רישום, דיווח וגבייה, בסכום של 20,000 שקל ליחיד ו-40,000 שקל לתאגיד.