מחלקת החקירות ברשות המיסים היא שהעבירה, בשבוע שעבר, לפרקליטות המדינה את המידע המחשיד לגבי עסקת הפנטהאוז של בנימין בן-אליעזר. ל-News1 נודע, כי רשות המיסים קיבלה את המידע משלושה מקורות:
- הרשות להלבנת הון: המקור הראשון היה מידע שהגיע לפני ארבעה חדשים מהרשות להלבנת הון (משרד המשפטים). על-פי מידע זה, המיר בן-אליעזר בצ'יינג' המחאה על סך 250 (או 350) אלף דולר. כמחויב על-פי סעיף 7(2) לחוק איסור הלבנת הון. מאחר שמדובר בסכום גדול, העבירה הרשות את המידע לרשות המיסים, והיא דורשת מבן-אליעזר הסבר למהות הכסף.
- מידע חיצוני: במקביל, הגיע לידיעת רשות המיסים מידע מקביל, כנראה באותו נושא, שהגיע ממקור פרטי, שפרטיו לא נמסרו.
- חקירת נמל אשדוד: חוקרי המשטרה, שחקרו בין היתר את אברהם נניקשווילי, בדקו גם את חשבונות הבנק שלו, וגילו לפני כשבועיים העברות כספים גדולות, כ-1.35 מיליון שקל, שהם כ-400 אלף דולר, לבן-אליעזר, בסוף 2011 או בתחילת 2012. העברת הכסף אינה עבירה, אך קבלתו היא הכנסה החייבת לדיווח לרשויות המס. לכן הועבר גם זה זה לבדיקה לרשויות המס. בדיקה ראשונה העלתה, שבן-אליעזר לא דיווח על ה-1.35 מיליון שקל בדוח שלו לשנים 2011 ו-2012.
המידע בעניין ה-1.35 מיליון שקל הגיע למחלקת החקירות לפני 7 עד 10 ימים. אנשי מחלקת החקירות הצליבו את המידע החדש יחד עם המידע הקודם שהיה ברשותם. בשבוע שעבר (יום ב', 2.6.14) העבירו את כל החומר לפרקליטות מחוז תל אביב, וזו העבירה את המידע ליועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין.
חקירה כפולה בחדרים סמוכים היועץ וינשטיין ביקש לבדוק תחילה, האם בן-אליעזר דיווח על הפנטהאוז במסגרת הצהרת ההון שלו, כנדרש בחוק. נראה שהתשובה הייתה חיובית. במקביל, הורה וינשטיין ליחידת 433 המשטרתית לזמן לחקירה את בן-אליעזר וננישקוולי.
שני "גיבורי" הפרשה זומנו לחקירה ביום שישי (5.6.14) בבוקר, ביחידת 433, בחדרים נפרדים. ננישקוולי, שמבחינתו אין בעיה בסיפור, אישר שנתן לבן-אליעזר 400 אלף דולר, למימון חלקי של רכישת הפנטהאוז. לא ברור האם תיאר את ההעברה כמתנה או כהלוואה.
בן-אליעזר הכחיש תחילה שקיבל כספים מננישקוולי, אם כי אישר שהוא והטייקון יליד גאורגיה הם חברים ותיקים. אולם כשחוקרי המשטרה מסרו לו, שננישווילי אישר, בחדר הסמוך, שנתן לבן-אליעזר 1.35 מיליון שקל, שינה בן-אליעזר את גירסתו ואמר שקיבל הלוואה. לגירסתו, קבלת הלוואה איננה עבירה, פשוט מפני שצריך להחזיר אותה. קבלת מתנה, לעומת זאת, בעייתית יותר - ייתכן שצריך לרשום אותה.
חוקרי המשטרה דרשו מבן-אליעזר להציג את מסמכי ההלוואה. בן-אליעזר היה אמור להציג מסמך כזה - אם הוא קיים - בחקירתו השנייה, הבוקר (יום א', 8.6.14). אמש, לבקשת עורך-דינו של בן-אליעזר,
נבות תל-צור, נדחתה החקירה, מסיבות אישיות. עתה, לאחר שבן-אליעזר הסיר את מועמדותו לנשיאות המדינה, אין דחיפות מיוחדת, מבחינת המשטרה, בהמשך החקירה. היא תימשך כנראה באחד הימים הקרובים.
צפויות חקירות נוספות קו הגנה אפשרי של בן-אליעזר לגבי הכסף מננישקווילי הוא, שקיבל הלוואה, שיש לפרעה. זה אומנם הסבר טוב הן מבחינת החוק והן מבחינה אתית. אך יהיה עליו להציג מסמך שיוכיח שמדובר בהלוואה, מהם תנאי הפירעון שלה, ושהיא ניתנה בתנאים עסקיים מקובלים וללא הטבה.
אם ההלוואה ניתנה בדולרים, והומרה לשקלים, יסתבך בן-אליעזר שוב עם הרשות להלבנת הון. אפשרות אחרת היא שבן-אליעזר יטען, שקיבל מננישווילי מתנה. אם זו מתנה ללא תמורה, היה עליו לדווח עליה במסגרת הצהרת ההון שהגיש בזמנו לכנסת.
אם זו מתנה עם תמורה - בין מיידית ובין בציפיה לעתיד ("שלח לחמך"), עולה חשד לעבירת שוחד וקבלת טובות הנאה. יש להניח שחוקרי 433 ימשיכו לבדוק את הקשרים העסקיים בעבר ובהווה בין ננישקווילי לבן-אליעזר.
חקירה נוספת שתעמוד על הפרק היא, מהיכן מימן בן-אליעזר את רכישת הפנטהאוז ביפו. גירסתו: "מכרתי את הדירה שלנו בראשון לציון, שברתי חסכונות". לגבי משכנתא, אמר בן-אליעזר פעם אחת שקיבל משכנתא, ופעם שניה אמר שלא הצליח לקבל משכנתה לטווח ארוך בגלל גילו המופלג. אין חולק שקיבל סיוע מאברהם ננישקווילי, והשאלה היא האם הדבר היה חוקי - או לא.
