מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 9.6.14) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה. הצעת החוק הממשלתית שיזם שר האוצר
יאיר לפיד, מוזגה עם הצעות החוק הפרטיות של ח"כ
חיים כץ (הליכוד ביתנו), וח"כ
אלעזר שטרן (התנועה). חלקו של החוק נידון בוועדת העבודה והרווחה וחלקו בוועדת העלייה והקליטה.
החוק מבקש להבטיח מעמד שווה בין יוצאי מחנות וגטאות שעלו לארץ עד אוקטובר 1953 לאלה שעלו אחרי, כך שגם 18.5 אלף ניצולי השואה שעלו לארץ אחרי אוקטובר 1953 יקבלו מאוצר המדינה קצבה חודשית, הנעה בין 2,200 ל-8,000 שקלים, תלוי ברמת הנזקקות ובאחוזי הנכות של הניצול (על-פי נתוני האוצר עומדת כיום הקצבה הממוצעת על כ-3,500 ש"ח). בכל מקרה תובטח להם הקצבה המינימלית.
על-פי ההצעה, יוענק מענק שנתי בסך 3,600 ש"ח למי שנרדף על-ידי הנאצים אך לא שהה במחנות ובגטאות. קבוצה של כ-150 איש המוגדרים "עובדי כפייה" יקבלו מענק בסך 7,600 ש"ח בשנה.
כמו-כן יתבצע תיקון לחוק הביטוח הלאומי, כך שגמלה חודשית שמקבל ניצול מכורח חוק נכי רדיפות הנאצים, לא תפגע בזכאותו לקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. בנוסף, ניצולי שואה שמקבלים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לא יאבדו מזכויותיהם עקב קבלת הקצבאות האמורות.
בנוסף לכך, בני הזוג של ניצולי שואה שנפטרו ימשיכו לקבל קצבה של 2,000 שקלים לחודש, גם לאחר השנה השלישית לפטירה. (עד כה ניתן הסיוע רק בשלוש השנים הראשונות שבהן בן הזוג המשיך לקבל את קצבת הנפטר).
שר האוצר יאיר לפיד: "בסוף שנות השמונים נסעתי עם אבא שלי לבודפשט וישבנו על גדות הדנובה ושאלתי אותו על הרגע שבו הסתיימה המלחמה והוא אמר שהדבר הכי מוזר היה שפתאום לא רצו להרוג אותו. פתאום בלילה אחד הכל השתנה והתברר שיש עדיין אפשרויות אנושיות. 70 שנה אחר כך רבים מניצולי השואה מרגישים שאנחנו נותנים להם למות כי לא רק הרוע הורג אלא גם האדישות הורגת. זה יהיה הלילה שבו ניצולי השואה ידעו שהם לא לבד ושאנחנו כאן בשבילם. לא מדובר רק בתיקון חקיקה אלא גם בתיקון של עוול ביורוקרטי מתמשך שאיתו התמודדו ניצולי השואה פשוט כי הם לא היו בראש סדר העדיפויות. זה לא רק הכסף שניתן להם אלא גם הפישוט של ההליך הביורוקרטי. אחרי שיעבור החוק המבחן הגדול שלו יהיה ביישום. לניצולים שנפרדים מאיתנו מדי יום אין זמן לחכות".
החוק עבר פה אחד, ללא נמנעים.
יושב-ראש השדולה למען ניצולי השואה, ח"כ
יפעת קריב (יש עתיד) אמרה: "מהערב ניצולי השואה נמצאים בראש סדר העדיפויות. מדינת ישראל לוקחת לראשונה אחריות ותפעל מול הניצולים באופן בלתי אמצעי. מדינת ישראל ממלאה את חובתה לחיים בכבוד לכל ניצולי השואה החיים עמנו היום. זה הצו מוסרי וערכי, זהו צו השעה".
