"אנחנו משתמשים במילים 'חופש אקדמי', אבל לא כל דבר הוא חופש אקדמי. כל יום יוצאים כ-1,450 סטודנטים ללמוד באוניברסיטת חברון, משם הם יוצאים כאיסלאמיסטים שעברו חינוך מחדש. או כפי שאמר היועץ לביטחון לאומי הקודם, יעקב עמידרור: ישראל לא מייצרת מסגרת של השכלה גבוהה עבור הדרוזים בגולן, הם יוצאים לסוריה, לומדים שם וחוזרים אחרים".
כך אומר (יום ד', 11.6.14) שר החינוך, הרב
שי פירון, במפגש עם סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. לדברי פירון, "כאשר אנחנו מדברים על המעורבות של המדינה בהשכלה הגבוהה, יש הרבה פעמים אינטרסים לאומיים שלא נוגעים בכלל לחופש אקדמי, שחובה על המדינה להתערב ולהגיד: יש לי עניין בנושא".
פירון הצהיר, כי בתוך חודשיים יגיש את חוק "מועצה לאומית לחינוך", שתהיה המקבילה של המועצה להשכלה גבוהה ותפקיע משר החינוך את היכולת לשנות שלושה דברים: מטרות החינוך בישראל, חוקת הזכאות לבגרות ותוכנית לימודי הליבה. "שלושת דברים אלו יהיו בידי מועצה לאומית כמו המל"ג. דבר זה יפקיע במידה רבה את היכולת לייצר שינויים", אמר.
לא להסתפק בתגובה עוד אמר פירון, כי שילובם של החרדים בהשכלה הגבוהה חשוב עוד יותר מאשר גיוסם לצה"ל, שכן "ברגע שאבי המשפחה או אם המשפחה למדו באקדמיה, הילדים יהיו בתוך מעגל אחר של חיים. לכן, במקום לריב ולהתווכח וליצור עימותים, אפשר גם דרך ההשכלה הגבוהה. היציאה החוצה, ההשתלבות בשוק העבודה, זה בעצם מנוע חברתי מאוד גדול. אני מתעסק בשאלה איך מגדילים באופן דרמטי את מספר הסטודנטים החרדים שיגיעו ללמוד בהשכלה הגבוהה".
לדעת פירון, את מערכת החינוך בפרט ואת המדינה בכלל יש לעצב ולא להסתפק בתגובה, שכן תגובה היא לרוב אימוץ של צעדים שנעשו בחו"ל - כאשר העולם כבר התקדם עוד. "הדבר הכי דרמטי בעולם ההשכלה הגבוהה זה הרלוונטיות של הלמידה היום. בעולם החדש, סטודנט יושב ולומד מרחוק. זה משנה את כל התפיסה של מה זה הוראה ומה זה הרצאה, את הצורך במבנים, את הכיתה והמרחב. היום הכיתה יכולה להיות מקום ווירטואלי, עם סטודנטים בכל העולם, בזמן אמת, והם לומדים באופן שונה ויוצרים שיח תרבותי. הגלובליזציה עושה שינוי בכל תפיסת ההשכלה הגבוהה.
"לצערי, חלק גדול מראשי ההשכלה הגבוהה לא רוצים להבין. נוח יותר לדבר על אוניברסיטה במתכונת הישנה: מרצה, כיתה, מערכת שעות. זה לא עובד יותר. אני חושב שאם לא ניערך לעולם חדש, עולם שמשנה את השאלות של מקום ומרחב, עולם שישנה את המושג של זמן, את המושג של מבחן - עולם ההשכלה הגבוהה בישראל יהיה יותר ויותר לא רלוונטי. הבעיה הגדולה היא שאנשים שעומדים בראש מערכות לא רוצים לעצב, אלא לחכות שיקרה משהו.
שינוי דרמטי בתפיסת הלמידה "אם לא יהיה שינוי דרמטי בתפיסת הלמידה, הלמידה בבתי-הספר ובאוניברסיטאות תהיה לא רלוונטית. זה האתגר הכי גדול שעומד בפני עולם ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך בישראל. איך אנחנו מתכתבים עם העובדה שפעם המרצה היה מקור הידע, וכיום - כל משפט שהוא יגיד אפשר תוך שנייה לגגל, למצוא את המקור ולהגיע לתוצאה.
"האתגר הכי גדול של הלמידה בעולם, זה היכולת להתאים אותה למאה ה-21, זה בולט בעיקר בבתי-הספר. ללמוד שש שנים בתיכון זה חברים ומורה לחיים, אבל בגדול זאת לא חוויה אינטלקטואלית, זאת לא חוויה שמרחיבה את הדעת, לא בונה את המצפון ולא מביאה לעשייה אקטיביסטית. זאת המשימה הגדולה ביותר של מערכת החינוך בעולם".
פירון הזהיר: "אם האוניברסיטאות לא ישתנו ולא יעשו משהו אחר באופן דרמטי, ואם בתי-הספר לא ישתנו ולא יעשו משהו אחר באופן דרמטי, אנחנו נהיה בבעיה גדולה מאוד. אנחנו היום מגדלים ילדים בתיכונים, שחלקם לומדים הנהלת חשבונות בכיתה ט'. ילד בכיתה ט', כאשר הוא הולך לבחור מגמות, הוא עוסק בשאלה כמה בונוסים מקבלים על זה. אף אחד לא מפתח את הכישרון שלו, אף אחד לא מפתח את החוויה, אף אחד לא עוסק בשאלה מה מעניין אותו, מה יפעיל ויעורר אותו, מה יעשה אותו אדם יותר טוב. את העובדה הזאת אנחנו רוצים לשנות".
