מחקר חדש של כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה מצביע על גידול במיסים העקיפים ומגלה כי פרוגרסיביות שיעורי המס בישראל ירדה ב-26.5% בין השנים 2000 - 2014.
בעבודה שערכו מישל סטרבצ'ינסקי וירדן קידר, במסגרת כנס התקציב החמישי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים בחסותה של קרן זיידל, אשר יתקיים ב-25 ביוני 2014, אופיינה הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל לאורך זמן. ברוב מדינות המפותחות מקובל ליישם מערכת מיסוי פרוגרסיבית - כלומר מערכת שבה שיעור המס הממוצע גבוה יותר ככל שהפרט הוא בעל הכנסה גבוהה יותר.
המחקר מצא כי חלקם של המיסים הפרוגרסיביים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ובכללו מס בריאות, מס חברות, ניכויים משוק ההון, מס קנייה על מכוניות ומס רכישה) בסך תקבולי המס ירד ב-4 נקודות האחוז, בעוד חלקם של המיסים הרגרסיביים (מע"מ, בלו על דלק, מס קנייה על סיגריות ומס על אלכוהול) עלה ב-7 נקודות האחוז בתקופה שבין 2000 ל-2012.
כדי לדעת אם התפתחויות אלה השתקפו באי-השוויון של תשלומי המס בפועל, בנו החוקרים מדד אי-שוויון בתשלומי המס על-פי השיטה שפיתח הכלכלן סוייטס. שלא כאומדנים שפרסם מִנהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, המתבססים על מס הכנסה וביטוח לאומי בלבד, החוקרים הפעילו את השיטה על שאר המיסים הישירים (ניכויים משוק ההון ומס חברות) וכן על המיסים העקיפים שהוזכרו לעיל. המדד מראה כי הפרוגרסיביות במערכת המס בישראל ירדה בכ-25 אחוזים בין השנים 2007 ו-2009, ומאז היא התמתנה והגיעה ל-10 אחוזים בין 2007 ל-2011.
