"איש כבר לא מתעלף מאמירת שלוש המילים 'הרשעת חפים מפשע' שמאחוריהן מזדקר העוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לאזרח שלה". כך אומר (יום ב', 16.6.14) פרופ' בועז סנג'רו, ביום עיון במרכז האקדמי למשפט ועסקים לרגל פרסום ספרו בנושא זה.
סנג'רו טוען: "קיימת תופעה של הרשעת חפים מפשע ושאכן חוקרי משטרה בנסיונם להכין תיק עם ראיות מפלילות כנגד חשוד שהם מאמינים באשמתו, עלולים לטעות ולחשוב שכל האמצעים כשרים, 'הם הרי מגנים עלינו מפני העבריינים'. אז קצרה הדרך להסתרת ראיה מבלבלת בעלת פוטנציאל לזיהוי מחשש שהתובע והשופט לא יביאו את התיק לידי הרשעה, וקצרה הדרך לשיפור של ראיה מפלילה, ולעיתים אפילו לפברוק של ראיה מפלילה.
"חוקרי משטרה סיפרו לי על מקרים בהם חוקרים בעלי תפיסה מעוותת, הטעו תובעים והטעו שופטים בדרך להרשעה המיוחלת. באחת השנים כאשר לימדתי על הקונספציה של אשמת החשוד, חוקרי המשטרה ובעקבותיהם גם לעיתים התובעים ובעקבותיהם גם לעיתים השופטים, ננעלים על המחשבה שהחשוד שבידיהם הוא האדם שביצע את העבירה, ומאותו רגע הם מתמקדים בחיפוש ראיות שתוכחנה את אשמתו.
"הרי נוח מאוד להניח שהאדם שבידינו הוא האדם הנכון, ולעיתים קרובות מתמקדים לגבות מהחשוד הראשון הודאה, שלצערי, עדיין רואים בה את מלכת הראיות, למרות שלהערכתי היא קיסרית הרשעות השווא. לכן עד היום ההלכה היא שניתן להרשיע רק על סמך ההודאה בלבד. נדרש רק דבר מה נוסף קל כנוצה, שאותו ניתן למצוא תמיד".
סנג'רו חזר על הצעתו, לקבוע בחוק שנדרשת ראיית סיוע אוביקטיבית לצד הודאתו של נאשם. זאת, כדי לנטרל את המצב בו "כאשר נשבים בקונספציה המוטעית של אשמת החשוד, החוקרים לא מחפשים כיווני חקירה אחרים, והחוקרים לא מחפשים ראיות אשר יצביעו על חפותו של החשוד".
סנג'רו הוסיף: "החשוד החף מפשע הוא חסר אונים ואין לו יכולת להוכיח את חפותו. לא עומדת לרשותו משטרת הסנגוריה, והשיטה המשפטית שלנו לא מעודדת את הסנגור לחקור, אלא מרתיעה אותו מלחקור באמצעות שורה של עבירות, כגון הטרדת עד. צריך להבין שהמשטרה היא משטרה של כל האזרחים והתושבים, גם של החשודים". סנג'רו מציע לשלב חוקר שיחפש ראיות לחפותו של החשוד, ולדבריו אף ניתן להוריד את עלותו של הליך כזה.
