שופטת בית המשפט העליון,
עדנה ארבל, פורשת (יום א', 22.6.14) בפסק דין שיכריע האם מהגרי עבודה ותיקים, בעלי זיקה חזקה לישראל, ייהנו מזכויות לפי חוקי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות.
העתירה לבג"ץ בנושא הוגשה בידי ארגון קו לעובד בשנת 2006. באוקטובר 2008 הודיעה המדינה, כי היא עשויה להקים בקרוב צוות בין-משרדי שיבחן סוגיות אלו, ועל סמך כך נדחה הדיון שוב ושוב. במארס 2011 הוציאו הנשיאה דאז
דורית ביניש והשופטים
אליקים רובינשטיין ו
עוזי פוגלמן צו על תנאי, שהורה למדינה לנמק מדוע לא יוענקו זכויות אלו.
מאז שוב נרשמו דחיות בדיון, בעיקר בשל אי-מתן תשובות סופיות בידי המדינה. כיום דנים בעתירה ארבל, פוגלמן והשופטת
דפנה ברק-ארז. לנוכח העובדה שזהו כאמור פסק דינה האחרון של ארבל (למעט אלו שתשלים עד סוף ספטמבר), ייתכן שהבחירה בו מלמדת על כוונת בג"ץ לקבל את העתירה, לפחות באופן חלקי, או לקבוע כללים בנוגע לזכויותיהם של מהגרי עבודה אלו.
ארבל משמשת כשופטת בבית המשפט העליון מאז יוני 2004 והיא חתומה על מאות פסקי דין בכל הנושאים. ביניהם: ביטול הקמת הכלא הפרטי, דחיית ערעורו של
משה קצב, ביטול חוק המסתננים במתכונתו המקורית, דעת מיעוט להמשך חוק טל, ביטול קצבת ילדים בשל סירוב לחסנם, חשיפת משלמי כופר למס הכנסה, דעת מיעוט שלא למנות את
חיים רמון לשר, הדחת ראשי ערים בשל כתבי אישום, נהלים לשחרור אסירים ביטחוניים, פרשנות לעבירת השוחד, פרשנות להעלבת עובד ציבור, קבלת ערעורו של
אלי הורביץ (טבע), החלטה נדירה על קיום משפט חוזר, הרשעה אך ורק על סמך דנ"א, מעצר עד תום ההליכים בעבירות אידיאולוגיות, הרחבת הפיצוי על הפקעת קרקע, מעמדו של סוכן ביטוח, השימוש במילה "נאצי" הוא לשון הרע, דמי ביטול בעסקה מרחוק, חטיפת ילדים ואמנת האג, ודעת מיעוט בנושא אימוץ הילד האתיופי.
בשנים 2004-1996 הייתה ארבל פרקליטת המדינה, ובשנים 1996-1988 - שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני כן שימשה ארבע שנים כפרקליטת מחוז תל אביב. ארבל התמחתה במשרדו של עו"ד גבי הייק. לאורך השנים הייתה חברה בוועדות רבות, ובהן הוועדה שגיבשה את תיקון 113 בדבר הבניית שיקול הדעת בענישה, בוועדה לסדר דין פלילי ויו"ר הוועדה לגיבוש קוד אתי לפרקליטי המדינה.