לחיאני וגפסו התנכלו לחושפי עבירותיהם

עלייה של 16.2% בשיעור התלונות המוצדקות לנציבות תלונות הציבור בשנת 2013, בה נמצאו ככאלו 31.6% מכלל התלונות. כך מוסר מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי של הנציבות (יום ג', 24.6.14). שפירא מציין, כי למעשה שיעור התלונות המוצדקות גבוה יותר, משום שיש לכלול בהן גם את אלו שבירורן הופסק משום שהנושא הוסדר. "שיעור התלונות המוצדקות הגבוה למדי מלמד, כי הרשויות טרם הפנימו את החשיבות שבמתן שירות מיטבי לציבור, וכי מלאכתה של הנציבות עדיין רבה", אומר שפירא. הוא גם מציין, כי הטיפול בתלונות הוא חלק מההגנה על זכויות האדם, ושב ומגדיר את עצמו כ"נציב זכויות האדם במדינת ישראל". בשנת 2013 התקבלו בנציבות 14,637 תלונות על 15,471 נושאים. מספר התלונות מהווה ירידה של 3% לעומת 2012, אך הוא עדיין כמעט כפול מאשר בשנת 2005. שיאני התלונות הם המוסד לביטוח לאומי (1,317), משטרת ישראל (713), משרד המשפטים (538), משרד האוצר (458) ומשרד התחבורה (431). מבין משרדי הממשלה, משרד הביטחון (140 תלונות) ומשרד הפנים (111 תלונות) מדורגים אחרונים. דירוג שיעור התלונות המוצדקות שונה בהרבה. השיעור הגבוה ביותר נמצא בתלונות כלפי דואר ישראל (56.4%) ואחריו רשות השידור (54.7%), משרד ראש הממשלה (51.7%), משרד התחבורה (49.4%) ועיריית לוד (48.7%). שיעור התלונות המוצדקות הנמוך ביותר שייך למשרד הבינוי והשיכון (8.2%) ולמשרד הקליטה (3.6%). בחינת נושאי התלונות כולן מעלה, כי 24% מהן עסקו בשירות לציבור, 8.4% נגעו לתשלומי חובה ותשלומים אחרים, ולאחר מכן ניצבים נושאי בריאות ורווחה (6.3%), צרכנות ורכש (5.7%) וגבייה והוצאה לפועל (5.6%).

הגנה הוליסטית לחושפים

שפירא שם דגש מיוחד בדוח על מתן הגנה לחושפי שחיתויות, ומציין בהרחבה כיצד התנכלו עיריות בת ים ונצרת עילית למי שחשפו עבירות של העומדים בראשן - שלומי לחיאני ושמעון גפסו, שגם הועמדו לדין (לחיאני הורשע בהסדר טיעון ועונשו טרם נגזר; משפטו של גפסו נמצא בעיצומו והוגש נגדו כתב אישום נוסף). עיריית בת ים פיטרה את מוריס לוי, מפקח בנייה באגף ההנדסה, והלה טען שהפיטורים נובעים מחלקו בחשיפת פרשת לחיאני. העירייה טענה בפני שפירא שלא ידעה בזמן הפיטורים על חלקו זה של לוי, אך שפירא קובע שאין אמת בטענה זו. בבדיקת התלונה גילה שפירא בין היתר, כי העירייה נמנעה כמעט לחלוטין מאכיפת חוקי התכנון והבנייה, כנראה גם בשל התערבות של נבחרי ציבור ובעלי תפקידים בה. שפירא אסר על העירייה לפטר את לוי. גפסו ניסה לפטר את גזבר העירייה, עופר לוי, לאחר שהלה פעל למנוע מעשים פליליים ובלתי תקינים של גפסו, כגון המשך התקשרות ללא מכרז עם חברה לגביית קנסות. שפירא קבע, כי תלונתו של לוי למשטרה לא הייתה תלונת סרק, למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות, ומצא שגפסו התנכל לו באופן אישי ומתמשך. שפירא אסר על העירייה לפטר את לוי. בשנת 2013 נתן שפירא תשעה צווים להגנת חושפי שחיתות, ולאחר חתימת הדוח הוציא שלושה נוספים. הוא אומר, כי ביקש מהרשות להגנת עדים לבחון את האפשרות להגן על חושפי שחיתות הנתונים לאיומים ולעיתים אף לפגיעה ממשית. שפירא גם מינה לפיתוח מודל הוליסטי לסיוע לחושפי שחיתות, כולל שילוב של פסיכולוג או עובד סוציאלי בבדיקת תלונותיהם. שפירא גם ביקש לשנות את החוק, כך שיוכל לחייב את המעביד לשאת בהוצאות המשפטיות של חושף השחיתות, אך טרם נענה.