בעלי חנות אופניים בתל אביב הפר במשך 12 שנים חוק עזר עירוני, כאשר החנה את האופניים על המדרכה שמחוץ לחנותו - וכאשר החלה העירייה לאכוף את החוק, טען שהיא פוגעת ב
חופש העיסוק שלו.
מיכאל קסרזון טען, בפנייתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הקנסות שהוא מקבל על העמדת האופניים מחוץ לחנותו ברחוב בן-יהודה בעיר, מהווים אפליה לרעה - משום שהעירייה עצמה מחנה את האופניים של "תל-אופן" על המדרכה. לטענתו, העירייה פעלה בניגוד עניינים ופגעה בחופש העיסוק שלו.
השופטת
צילה צפת דחתה את העתירה, הן משום שהוגשה בשיהוי של שנתיים והן לגופה. היא אומרת, כי חופש העיסוק - כמו כל זכות יסוד - הוא יחסי ומוגבל אל מול זכויות אחרות. לאחר שקסרזון הפר במשך 12 שנים את חוק העזר האוסר חניית אופניים על המדרכה, אין הוא יכול לטעון שאכיפת החוק פוגעת בחופש העיסוק שלו.
צפת מוסיפה: "אין ממש בטענת העותר כי עסקו מתחרה בפרויקט תל אופן או שהוא שווה לו במעמדו. עסקו של פרויקט 'תל-אופן' רחב היקף, נועד לטענת המשיבה להפחית את עומסי התנועה בעיר ולצורך כך הוכנה תשתית, נסללו שבילי אופניים והושקעו כספים רבים מצידה, כך שלמעשה, עסקינן בפרויקט לרווחת הציבור ולא בעסק פרטי למטרות רווח.
"לא ניתן לגזור גזירה שווה בין הוצאת האופניים מחוץ ובצמוד לחנות ע"י העותר, לצורך קידום מטרותיו כלכליות לבין הצבת אופניים בתחנות העגינה שנבנו במיוחד עבור הפרויקט ולרווחת הציבור. יש ממש בטענת המשיבה, כי מתן היתר לעותר להוציא את אופניו מחוץ לחנות היה מפלה את יתר בעלי העסקים בעיר. ברי, כי המשיבה לא תוכל לתת לכולם היתר שכזה, אחרת חוק העזר יהפוך לאות מתה והעירייה תחטא לתפקידה". קסרזון חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל.
