בקשה לתביעה ייצוגית בסך 980 מיליון שקל נגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה שהוא משלם למובטלים מענק הנמוך מזה שקובע החוק. את הבקשה הגיש (16.6.14) עו"ד יעקב חתינה-חן לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
לטענת חתינה-חן, הביטוח הלאומי מפר את חובתו על-פי החוק בכך שהוא בוחן את הזכאות למענק אבטלה על-פי מבחן שווה לכל העובדים, אך אינו מתחשב בחוק שעות העבודה והמנוחה מאחר שלפי החוק דין שבוע עבודה מקוצר כדין שבוע עבודה רגיל. לדבריו, חישוב המענק למובטל העובד בשכר נמוך, הגוזר את השכר היומי על-פי בסיס ימי עבודה בפועל מבלי להתחשב בהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, מהווה
הפרת חובה חקוקה.
בתביעה נאמר, כי סעיף 176 לחוק ביטוח לאומי קובע, כי הזכאי למענק למובטל העובד בשכר נמוך, הוא מי שהשכר בעבודה המוצעת לו נמוך מדמי האבטלה להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה האמורה. לדברי התובע, הביטוח הלאומי בוחן קיום עמידה בחוק על-פי מבחן של סכום ההכנסה החייבת במס חלקי מספר ימי הנוכחות בעבודה, והשוואת התוצאה לסכום דמי האבטלה היומיים.
בסיכום בכל חודש מתבצעת השוואה של הכנסה חודשית בהתאם למספר ימי הנוכחות, לבין דמי אבטלה על-פי מספר ימי נוכחות בעבודה בלבד, זאת אף על-פי שזכאות לדמי אבטלה בהתאם לחוק היא ל-25 יום בחודש. חישוב זה אינו חוקי ומפלה לרעה את עובדי המגזר העסקי בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים, נטען בתביעה.
התובע טוען, כי יש להתייחס לשבוע עבודה של חמישה ימים כשווה לשבוע עבודה של שישה ימים. ואולם, המבחן המיושם על-ידי הביטוח לאומי על בסיס יומי נוכחות בפועל, יוצר דין אחד וזכאות אחת לעובדים במגזר העסקי ודין שונה וזכאות שונה לעובדים במגזרים האחרים, בשל ההפרש במספר ימי העבודה ביניהם, אף על-פי שהם מועסקים באותם תנאים בדיוק.
לטענת התובע, על-ידי התעלמותו מסכום הזכאות לדמי האבטלה החודשיים להם זכאי העובד, דוחה הביטוח הלאומי תביעות למענק למובטל העובד בשכר נמוך. טרם הוגש כתב הגנה.
