מבקר המדינה יבדוק טענות לגניזת דוחות-ביקורת במערכת הביטחון, כך נקבע (יום ד', 26.6.14) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. זאת, בעקבות תחקיר בנושא עיתונאי, ועקב יחסים עכורים ביחידת מבקר מערכת הביטחון.
בדיון נמסר כי כהונתו של מבקר מערכת הביטחוןף חגי ארז-טננבאום, שהייתה אמורה להסתיים בחודש ספטמבר לא תוארך. ארז-טננבאום אמר כי הוא "מצטער על הכתבה שנעשתה מתוך כוונה לפגוע בי. דוח-סופי וחתום ע"י המבקר יכול להיחשב "גנוז", אך נירות-עבודה בלתי-רשמיים אינם יכולים "להיגנז", אלא רק לא להתפרסם, כי הם לא היו בשלים דיים או שמסד הנתונים שלהם לא מספק, או שהמתודה לא טובה וכדומה.
"בשלוש השנים האחרונות שאני בתפקידי לא נגנזו דוחות. הדוח על ההתאבדויות לא החל בזמני, אך הוא הופסק כי חרג מנהלי עבודה בארגונים דומים. מוניתי כי סמכו על שיקול-דעתי, וכמו כל מבקר אחר, אני צריך להכריע בין נושאים חשובים לחשובים-יותר. התמשכות עריכת הביקורת, היא נושא חשוב וקריטי - שכל המבקרים מתמודדים איתו. בכל שנות כהונתי לא שמעתי הערה אחת משר הביטחון הנוכחי (
משה יעלון) או הקודם (
אהוד ברק), ודווקא סגן הרמטכ"ל חושב שביצעתי יותר מדי ביקורות".
יו"ר הוועדה, ח"כ
אמנון כהן (ש"ס) מתח ביקורת חריפה על הנחיה בכתב של סגן הרמטכ"ל "לצמצם את הביקורת בצה"ל". כהן הבהיר כי כתוצאה ממעקב ומהתמדת צוות הוועדה מישיבות קודמות, החל בתפקידו מבקר לצה"ל, וקרא לו לפעול לתיאום עם מבקר מערכת הביטחון, כדי למנוע עבודה כפולה. לדברי כהן, העובדה שחלק מעובדי מבקר מערכת הביטחון הם חיילים המתחלפים כל שלוש שנים - היא כשל מערכתי הפוגעת בעבודה רצופה ומתמשכת. כהן ביקש ממבקר המדינה לבדוק את שיקולי מבקר מערכת הביטחון בהפסקת ביקורות ואת הטענות לגניזת דוחות כאלו, ולשקול להעניק הגנה לסגנית המבקר - שמתחה עליו בדיון ביקורת חריפה. כהן אף פנה לשר הביטחון לפעול לכך שהמבקר החדש למערכת הביטחון, ייבחר ללא רבב וללא משקעי-עבר.
ישראלה מרוז, מבקרת לשעבר ביחידה, סיפרה כי "ערכתי ביקורת על מחלקת בריאות הנפש בצה"ל ותוך כדי כך הערתי הערות-תחזית חמורות לנושא ההתאבדויות בצה"ל. בעקבות זאת, התחילו מלחמת-אגו וכיפופי-ידיים מצד המבקר טננבאום, למרות שלא נפל בדוח או בהערותי כל פגם ולא הייתה כל חריגה בלוח-זמנים או בנהלים - טיוטת הדוח נגנזה על ידו ובתקופתו. שלושה ראשי אכ"א פנו לטננבאום והתחננו אליו שיפרסם אותו, אך הוא סירב. מדובר בעוול למבוקרים, לצה"ל ולמדינת ישראל".
העיתונאי שחר גינוסר, שערך את התחקיר בעניין הוסיף בדיון כי "לפני הפרסום ביקשתי להיפגש עם מבקר מערכת הביטחון, אך הוא סירב. שוחחתי עם רבים מהקצינים ביחידת הביקורת, ואלה אמרו במפורש כי המבקר מבקש להקטין את השפעת הביקורת. בנוסף, לדבריהם ארז-טננבאום מבקש מסמכים על דברים שאי-אפשר לגבותם במסמכים".
אילת שפירא, סגנית מבקר מערכת הביטחון, הצטרפה לדבריו, וציינה כי הכתבה בנושא "היא קצה-קרחון על התנהלות מר טננבאום. אני מוותיקות היחידה וזכיתי לפרסי הצטיינות והוקרה משר הביטחון על עבודתי, ואילו המבקר שולל ממני את סמכויותיי הקבועות ע"פ חוק, יוצר אוירה עכורה, מפיץ נגדי מכתבים רווים בהשמצות ולשון הרע במערכת הביטחון, פוגע בשמי הטוב ורדף אותי על שעות עבודתי בהערות מכוערות". שפירא האשימה כי בשנות כהונתו של טננבאום, ירד היקף הדוחות ביותר מ 50% - ואילו שכר היועצים ביחידה עלה מ-100 אלף ש"ח ליותר מ-2.5 מיליון ש"ח. דורון כהן, נשיא איגוד המבקרים טען כי "מדובר באירוע חמור ותופעה מגונה שעובדי מערכת הביטחון, מדברים עם עיתונאים ומעבירים לו חומרים ודוחות מבצעיים".
אילן הררי, מבקר צה"ל החדש, סיפר כי "מטרתנו לסייע לצה"ל להשיג את מטרותיו ועמידתו בייעודו. גיבשנו נהלים, לוח זמנים, סדרי עבודה וקוד אתי ליחידת ביקורת צה"ל, ואנו מתואמים עם מבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון".
