"תלאה המקלדת מלתאר את מספר ההליכים בהם נקטה המערערת, בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט, והערעור שבפנינו אף הוא אחד מאותם הליכים (רק לבית משפט זה הגיע עניינה של המערערת 11 פעמים)". כך מתאר בית המשפט העליון את התנהלותה של אישה המיוצגת בידי עוה"ד
יחזקאל ביניש (בעלה של
דורית ביניש) ודוד שרם.
ברכה ניסנוב היא אשתו של החייב עמיחי ניסנוב, שניסה להבריח לה מקרקעין שירש מאמו ועוקלו לטובת נושיו. מזה עשר שנים מנסה ניסנוב לתקוף את הליכי העיקול, תחילה באמצעות שרם וכעת צירפה לשורותיה גם את ביניש. השופטת
מרים נאור אמרה בהחלטה קודמת:
"לא ניתן לסיים מבלי להתייחס להתנהלותה של המבקשת, התנהלות אשר פורטה לעיל בהרחבה יתרה, ולא בכדי; המבקשת שבה וממחזרת טענות שנידונו בעבר בפני ערכאות שונות, ולא טורחת לעדכן את בית המשפט בדבר ההליכים השונים. כמו-כן, המבקשת נוקטת בהליכים דומים במקביל.
"...כן הגישה המבקשת, במספר מקרים, בקשות לביטול הכרעה שיפוטית מחמת 'תרמית', ללא בסיס. נדמה, כי המבקשת ממאנת להשלים עם הכרעות בתי המשפט השונים, ובשל כך מגישה הליכים אשר חוזרים על עצמם, במטרה לדחות את הקץ. התנהלות זו מובילה לבזבוז המשאב היקר של זמן שיפוטי, ומטריחה את המשיבים לשווא".
השופטים
יורם דנציגר,
יצחק עמית ו
אורי שהם נדרשו לבקשה נוספת של ניסנוב - לבטל פסק דין במסגרתו משכו באי-כוחה את ערעורה על החלטה של בית המשפט המחוזי. הם הסכימו לכך ודנו בערעור לגופו, ולבסוף קבעו שקיים מעשה בית דין נגד ניסנוב ולמעשה היא מבקשת משפט חוזר. הערעור נדחה וניסנוב חויבה בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל.