בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בירושלים דחה (יום ג', 1.7.14) שתי עתירות שהוגשו נגד תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל, למכירת מגרשים ל-840 דירות. עתירה אחת ביקשה לפסול שלש עמותות, שזכו במכרזים ואורגנו על-ידי איש העסקים הרב מנחם כרמל מבני ברק ומקורביו. כרמל הוא בעל רשת של 50 מרכולים בבני ברק ובערים אחרות. עתירה שניה ביקשה לבטל את פסילתן של שתי עמותות אחרות, בגלל תיאום פסול. פסק הדין חושף פרטים מאחורי הקלעים על התארגנות עמותות למכרזי הרשות.
למכרזים הוגשו הצעות על-ידי שלוש עמותות הקשורות עם כרמל. כל עמותה זכתה במגרש - לאחר שהצעות גבוהות יותר של עמותות נפסלו:
- עמותת "מסורת רבותינו", שאורגנה על-ידי יעקב כרמל ופסיה כהנוביץ, בנו ובתו של מ. כרמל, זכתה במגרש ל-110 דירות, לאחר ששלש הצעות של עמותות נפסלו.
- עמותת "נופי רמת בית שמש",שאורגנה על-ידי בנו אברהם כרמל, זכתה במגרש ל-99 דירות, לאחר פסילת חמשה (!) עמותות ויזמים.
- עמותת "שלום השבטים",שאורגנה על-ידי משה מלאכי, חבר מועצת העיר ועוזרו של כרמל, זכתה במגרש ל-100 דירות.
עו"ד שלמה נס נגד מנחם כרמל עמותת משתכני בית שמש, שאורגנה על-ידי עורך נדין הידוע
שלמה נס, דרשה לפסול את שלוש העמותות של מנחם כרמל ואת זכיותיהן. העמותה טענה כי זהותם של מארגני העמותות מעידה שעמדה יד מתאמת אחת מאחורי ההצעות. העמותה הציגה את מסמכי ההתאגדות של שלוש החברות - שלא היו בפני ועדת המכרזים - כדי להוכיח שהיה תיאום בין העמותות. הוכחה נוספת לתיאום: ההרשמה לשלוש העמותות נעשתה באמצעות רשת המרכולים של כרמל. עוד הוכחה: כרמל התראיין בעיתונות ואמר שיש לסייע להתארגנות חרדית לרכישת מגרשים בבית שמש.
נשיא בית המשפט,
דוד חשין, דחה את כל הטיעונים. הוא הודה כי מסמכי ההתארגנות לא עמדו בפני ועדת המכרזים, אך אמר כי הוועדה איננה גוף חוקר, ולא היה עליה לחפש מסמכים מסוימים. עוד אמר, כי הראיון בעתון היה "אמירה פוליטית", וכי מדובר בשלוש עמותות נפרדות. אי-לכך דחה את העתידה, וחייב את העמותה בהוצאות של 30,000 שקל. המדינה תקבל רק חלק קטן מהסכום, והשופט חשין ביקש לנזוף בה בצורה זו על התנהגות מינהלית לא הולמת בעת הדיונים.
עתירה שניה הוגשה על-ידי העמותות "ברכת יוסף שלום לדיור" ו"יוסיף ברכה", שהצעותיהן הגבוהות נפסלו במכרזים, בשל חשד לתיאום מחירים (קרטל) פסול.
- העמותה הליטאית "ברכת שלום יוסף", בראשות אליהו גפני ומרדכי גולדברט, הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת המגרש הגדול ביותר, ל-225 דירות. היא הציעה 16.8 מיליון שקל. אך לאחר שנפסלה, נמכר המגרש לחברה הקבלנית א.ש. וקנין ב-11.8 מיליון שקל.
- העמותה החסידית "יוסיף שלום", בראשות משה לאופר ושמשון ולצר, הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת המגרש ל-122 דירות, 18 מיליון שקל. גם היא נפסלה, והמגרש נמכר לעמותה החסידית "הר המלך" בכמחצית המחיר(!) - 9.7 מיליון שקל. רשות מקרקעי ישראל הפסידה, קוני הדירות כנראה ירוויחו.
פניה אנונימית: חשדות לתיאום בין 6 עמותות הליך הפסילה חושף באופן נדיר דיונים פנימיים שהיו במינהל בינואר-פברואר השנה על הצעותיהן של שתי העמותות הליטאיות-חסידיות: בדיקת ועדת המכרזים מצאה שהערבויות הבנקאיות שהגישו הן במספרים עוקבים, ועורכי הדין של שתיהן קשורים זה לזה.
הוועדה פנתה לעמותות וביקשה הסברים. לאחר שקיבלה את ההסברים, קיבלה פניה אנונימית, שהצביעה על חשדות לתיאום פסול בין שתי העמותות וביניהן לבין ארבע עמותות אחרות. ועדת המכרזים ערכה ארבעה שימועים. לאחר מכן החליטה לפסול את הצעותיהן של ברכת יוסף שלום ויוסיף ברכה, אך להכשיר את ארבע העמותות האחרות, שחלקן אכן זכו במגרשים.
שתי העמותות שנפסלו טענו בבית המשפט, שלא היה כל תיאום ביניהן. עמותת ברכת יוסף שלום הסבירה, שנרשמו אצלה 250 חברים, ולכן החליטה לגשת למכרז הגדול ביותר, ל-225 דירות, וכן למגרש נוסף, גדול יחסית, ל-122 דירות. לדבריה, תנאי המכרז קבעו שכל משתתף יכול לרכוש רק מגרש אחד. לכן ניגשו גם למגרש הקטן, בתור "ביטוח משנה". במגרש זה, הסבירו, הדירות יהיו יקרות יותר, וכן יש בו חשד למערת קברים. שתי בעיות אלו ירתיעו חלק מחברי העמותה, כך שיתכן שיהיה די בו לחברי העמותה שיישארו.
עמותת "יוסיף ברכה" הסבירה שיש לה 140 חברים ולכן החליטה להגיש הצעות לשלושה מגרשים, בני 110-100 דירות, בתקוה לזכות באחד מהם. אולם החשד לתיאום גבר, לאחר שהתברר שעמותה זו לא ניגשה למכרז ל-122 דירות, שהתאים לה לכאורה. היא העדיפה מגרשים קטנים יותר, והשאירה את המגרש ל-122 דירות לעמותת ברכת יוסף שלום.
בית המשפט לא קיבל את הסברי העמותות, והחליט לסמוך ידיו על החלטת רשות מקרקעי ישראל לפסול את שתי העמותות מחשש לתיאום פסול. העמותות חויבו לשלם הוצאות לרשות ולעמותות אחרות בסך 55,000 שקל.
