ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע (רמו"ט), עו"ד אלון בכר, סבור שהפרטיות לא מתה אלא לובשת צורות אחרות. למרות התרחבות החלק הציבורי של החיים, אמר, עדיין יש לכל אחד חיים שהוא מבקש לשמור לעצמו. "אנחנו צריכים לקבוע את גזרות המערכה שלנו", אמר (יום ה', 3.7.14) בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין.
בכר מסר, שהרשות ממקדת חלק משמעותי מפעילותה באבטחת המידע שבידי הממשלה. "להרבה מאוד עובדים בממשלה יש נגישות למידע פרטי שלא צריך להיות להם. בהקשר הזה נעשה הרבה מאוד עבודה כדי למנוע זליגת מידע", הבטיח. "צריך לוודא שיהיו מאגרי מידע רגיש רק במקומות שהם צריכים להיות".
עוד אמר בכר כי הרשות מקווה לפרסם בעוד כמה חודשים תקנות הגנת פרטיות בנוגע למאגרי מידע. במקביל, מתכננת הרשות לצמצם את חובת הרישום ולעבור לסטנדרט של דיווח. יצוין, כי
מבקר המדינה גילה לפני חודשיים, כי רק 20,000 מבין מיליוני מאגרי המידע נרשמו כחוק.
"הפרטיות מתה" לעומתו, סבור ד"ר
יובל קרניאל, כי הפרטיות מתה, המידע זולג ובכל מקרה יגיע לידיעת המעוניינים בו; "לא צריך את
ענת קם בשביל זה. אנחנו כל היום מעבירים מידע". תפקידם של המשפטנים, אמר, הוא להגן על המידע ולהיערך ליום שבו הוא יזלוג. "המשפט הפסיד לגמרי את המלחמה על המידע, הפרטיות לא קיימת, והוא מנהל קרב מאסף נגד מי שמוציא אותו".
היועץ המשפטי של מטה הסייבר הלאומי, עמית אשכנזי, אמר שהדיון על פרסום מידע שדלף לרשת הוא אנכרוניסטי, שכן כל בלוגר יכול להעלות את המידע. נקודת המוצא של המטה, הוסיף, היא שעל הארגונים לאבטח את עצמם כדי להימנע ממעורבות ממשלתית בפעילותם. ההגנה היא מבוססת מודיעין, והאתגר המרכזי של המטה הוא להתגבר על הבושה של ארגונים מפני גילוי העובדה שהותקפו. "היינו יכולים להדוף מתקפות בצורה יותר אפקטיבית אם הארגונים היו יודעים זה על זה", הדגיש. לצד זאת, עוסק המטה בהסדרת מקצועות אבטחת המידע בדומה למקצוע עריכת הדין.
התרופה - במשפט הפרטי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גדעון גינת, סבור שתרופתם של בעלי מאגרי מידע מצויה בתחום המשפט הפרטי ולא בתחום המשפט המינהלי. "אם דולף מידע, בעלי המאגר ודאי יידע לנקוט בצעדים הדרושים - אם בדרך של צו מניעה ומינוי בעל תפקיד, מה שמאוד פופולרי אצלנו בזמן האחרון, ואם בדרך של סעד כספי, שהוא מאוד יעיל אם הוא משמעותי", הוסיף גינת. לדבריו, אפשרי גם להגיש במקרים כאלו תביעות נזיקין ותביעות ייצוגיות, ולעומת זאת - יהיה קשה לתבוע את הרגולטור.
עו"ד נעמי אסיא אמרה שמנהל סביר חייב להיות ער לסכנה של זליגת מידע, והביעה תקווה שהמדינה תספק "ארגז כלים" שיקבע מהן חובות המינימום לאבטחתו. עוד ציינה, כי קיימת הגנה ביטוחית, כולל מפני פעולות טירור בסייבר - אשר מצידה מחייבת היערכות למניעת אובדן מידע.
עו"ד לימור עציוני ממכללת שערי משפט אמרה שקיימים כלים משפטיים חילופיים, כגון הגעה לספקיות האינטרנט - כפי שנעשה בנושאי הימורים או הגנה על ילדים.
