מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הממשלה (תיקון - שחרור אסירים משיקולים מדיניים או ביטחוניים), התשע"ד-2014 של ח"כ
זאב אלקין (הליכוד)
מוצע לקבוע בחוק הממשלה, התשס"א-2001, כי שחרור או הקלה בעונשם של עבריינים בנסיבות מדיניות או ביטחוניות יתבצע בידי הממשלה בלבד ולא באמצעות חנינה של נשיא המדינה או מפקד צבאי. עוד מוצע לקבוע, כי שחרור כזה יהיה שחרור על תנאי הכפוף להמשך קיומו של אינטרס מדיני או ביטחוני שיקבע בהחלטת ממשלה. כמו כן, מוצע לקבוע גם תנאי שחרור סטטוטוריים, הנוהגים בפועל כבר כיום בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, בנוגע לאי חזרת המשוחרר למעגל העבריינות ועמידתו בתנאים נוספים שיושתו עליו בעת שחרורו. בנוסף, מוצע לקבוע הוראת מעבר הקובעת כי עבריין ששוחרר ממאסר באמצעות חנינה של הנשיא או מפקד צבאי, וקבעה הממשלה בהחלטה כי נסיבות השחרור היו עניין מדיני או בטחוני, יחולו על שחרור זה התנאים הקבועים בתיקון המוצע לחוק, בנוסף לכל תנאי אחר.
ח"כ אלקין: הצעת החוק הזו חוצה את גבולות הבית הזה בין קואליציה לאופוזיציה כי היא עושה דבר מאוד הגיוני. אם ממשלה מחליטה לשחרר מחבלים מתוקף נסיבות מדיניות, תהיה גם רשאית להחזיר אותם לכלא. ההיגיון הוא מוסרי כי רוצח כזה שמשתחרר לא מקבל חנינה אמיתית. יש פה גם היגיון הרתעתי כי אם ארגון טרור ידע שכשהוא חוטף ישראלי, במקום לשחרר מחבלים הוא בעצם מכניס מחבלים לכלא.
סגן השר
אופיר אקוניס (הליכוד): הממשלה תומכת בהצעה. אני לא רואה בקרוב את האיוולת של שחרור מחבלים מתרחשת אבל טוב שהחוק הזה יעבור. לעתים בחיים הפוליטיים והמדיניים כדאי גם ללמוד מטעויות העבר.
ח"כ
באסל גטאס (בל"ד): גם הקונטקסט חשוב, ובימים אלה של מה שלא הולך בכל הולך בעוד יותר כח, נראה לי שכדאי הכנסת תיקח על עצמה לפחות לא לטפל בעניינים כאלה רגישים כי ברור שהתוצאה תהיה גרועה. כשלוקחים דברים מהסוג הזה בזמן של מלחמה, ברור שהתוצאה תהיה מהבטן עם יד קלה על ההדק.
ח"כ אלקין השיב: אני כל פעם מופתע מחדש כמה חלק מחברי הבית הזה במפלגות הערביות מוכנים ללכת לקראת הרוצחים, ותמיד יתייצבו לצידם של ארגוני הטרור. עוד יותר מיזה אני מופתע ממרצ שפעם הייתה מפלגה ציונית. אפשר להיות איש שמאל ולהבין שאין צדק מוסרי בשחרור רוצחים. זה לא פוגע בבית המשפט כשמשחררים רוצחים מעל הראש של בית המשפט? רק כשזה לטובת המחבלים זה בסדר?
35 ח"כים תמכו ו 13 התנגדו. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תוכן לקריאה ראשונה.