"בגזירת עונשו של
שלומי לחיאני אי-אפשר להתעלם מפועלו באותו תפקיד ציבורי שבגינו הורשע" - אומר סניגורו, עו"ד
גיורא אדרת, בטיעונים לעונש במשפטו של ראש עיריית בת ים המושעה. הוא ביקש (יום ה', 10.7.14) לתת משמעות מיוחדת לדבריהם של עדי האופי, כדי שהשופט
בני שגיא יתרשם מי האיש, אופיו ופועלו.
"על בית המשפט לקבוע האם ניצב לפניו עובד ציבור מושחת שמטרתו הייתה לנצל את תפקידו למען עצמו, או שזה עובד ציבור שעשה לילות כימים לטובת הציבור, ונכשל ומעד בשלושה מקרים ספציפיים והודה בכך", הוסיף אדרת. "כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו", הגיב על הפסיקה בנוגע להתייחסות לחומרה כאשר מדובר באישי ציבור.
אדרת טען, כי לא ייתכן שייחתם הסדר טיעון בו מופיעה רק הפרת אמונים, ולאחר מכן תטען התביעה שמדובר למעשה בשוחד. "זה מוגזם, קיצוני ובלתי מידתי בעליל", הוסיף. לדבריו, העונש הראוי לא בא להרוס אנשים ולא מיועד למנוע מהנאשם תקווה ואופק. אדרת קרא להביא בחשבון שלחיאני עבר מספר מדורי גיהנום ולקח אחריות והודח ממשרתו, ולא לסתום עליו את הגולל.
בנקודה זו התעורר ויכוח בין התביעה להגנה, האם אדרת יכול לטעון לנושא הקלון. התביעה טענה, כי ההגנה הסכימה שלא לטעון נגד בקשתה להטיל על לחיאני קלון. לחיאני הגיב מספסל הנאשמים באומרו, כי אם לא ניתן לטעון בנושא - "אין עסקה". השופט בני שגיא אמר, כי ההסדר ברור, וכי כל בקשתו של אדרת היא, שאם ייקבע שיש קלון - הדבר יובא בחשבון לגבי יתר רכיבי הענישה.
"אין סעיף בספר החוקים שלא ניסו להלביש ללחיאני במהלך החקירות שלו, והכל מקבל ביטוי בתקשורת כמעט באופן צמוד. כולנו ראינו בזמן אמת בטלוויזיה מעצר מתוקשר לעיני מצלמות שהוזמנו", הזכיר אדרת. "זה היה רצח האופי שנעשה ללחיאני. בעלי אינטרסים, כולל מתוך החקירות, הדליפו ידיעות - ופיו שלו חתום לפי צו שיפוטי". השופט בני שגיא אמר, כי המעצר המתוקשר היה "כשל קולוסלי" וכי גם התביעה תסכים שהיה זה צעד פסול.
לטענת אדרת, עניינו של כתב האישום הוא בשלושה מקרים נקודתיים בהם נעזר לחיאני בהלוואות לפרעון חובותיו לבנקים, שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים. עוד ביקש להביא בחשבון את התמשכות החקירה על פני ארבע שנים ואת הנזק העצום שנגרם ללחיאני כתוצאה ממנה. לדברי אדרת, הפגיעה באפשרות של לחיאני להמשיך בפועלו הציבורי היא פגיעה בכל הווייתו, ולכן עונשו צריך להיות מידתי וכזה שיאפשר לו לשוב ולשרת את הציבור.
אדרת טען, כי מתחם הענישה צריך לנוע בין מאסר על תנאי לבין עבודות שירות, ואין לקבוע אותה ברף העליון - כדי שהמסר יהיה שאיש ציבור שתרם כה רבות ושבכוחו להמשיך ולתרום, יוכל לעשות זאת לאחר שהפנים את טעויותיו. לסיכום הוא ביקש להטיל על לחיאני לא יותר משלושה חודשי עבודות שירות.
