עורכי דין הגישו לבית המשפט העליון בקשה בדקה ה-91, לאחר שיהוי בלתי מוצדק של חודש ותוך הכנסתו של בית המשפט לסד זמנים דחוק ביותר. כך אומר (10.7.14) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית - שנענה לבקשה למרות ביקורתו הקשה.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בחודש שעבר את בקשת חברות הנתיב המהיר ושפיר הנדסה שלא לחייב אותן לחשוף מידע מסחרי בפני חברת
כביש חוצה ישראל, וחייב אותן לחשוף אותו עד 10.7.14. רק באותו מועד הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ולצידו "בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור". עמית מציין, מדובר בבקשה בת 88 סעיפים המשתרעים על פני 17 עמודים, שלצידם 250 עמודי נספחים.
את המבקשות מייצגים עוה"ד
דניאל אברבנאל, ניר פרידמן ואייל יעקבי, ועל הבקשה שהגישו אומר עמית: "לא נכתב בכותרת כי מדובר בבקשה דחופה ולא נכתב בעמוד הראשון כי פסק הדין אמור להיכנס לתוקפו היום. רק בעמוד 9 בסעיף 51 לבקשה (מתוך 88 סעיפי הבקשה) נכתב בהיחבא ובלקוניות כי פסק הדין אמור להיכנס לתוקפו ביום 10.7.2014.
"נשגב מהבנתי מדוע המבקשות - שעמד לרשותן כמעט חודש שלם להגיש את הערעור - נזכרו להגיש את הערעור ב'דקה ה-91' ומדוע לא טרחו לציין במפורש ובמודגש בכותרת הבקשה, כי אם לא יינתן צו היום הערעור יהפוך לאקדמי, כטענתן בבקשה. אין לבעל דין זכות מוקנית כי החלטה בעניינו תיתן באותו יום שהוא מגיש את בקשתו. בית המשפט אינו אמור למצוא עצמו בסד זמנים מלאכותי שבעל דין מכתיב לו, במיוחד לא בעל דין שהשתהה כחודש ימים בהגשת בקשתו. התנהגותן של המבקשות אינה עולה בקנה אחד עם מושכלות יסוד של בעל דין המבקש לשמור על האינטרסים שלו-עצמו והיא קולעת את בית המשפט לסד זמנים דחוק ביותר, ללא כל הצדקה".
לדברי עמית, "שקלתי אם נוכח התנהלותן של המבקשות - בהגשת בקשה מעין זו בדקה ה-91 אף מבלי להפנות תשומת לב בית המשפט כי המדובר בבקשה שתפוגתה חלה ביום הגשתה - אין מקום לדחות את הבקשה על הסף, מה שהיה מייתר לחלוטין את הערעור. לא בלי לבטים, והרבה לפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשה במובן זה שניתן צו ארעי זמני המורה על עיכוב פרסום המידע שבמחלוקת עד להחלטה אחרת". הוא חייב את הנתיב המהיר ושפיר בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.