ראש לשכת עורכי הדין,
דורון ברזילי, יכול להפעיל ועדה בנושאי תקציב שתפעל לצד הוועד המרכזי - אך לא על חשבון סמכויות ועדת הכספים של המועצה הארצית. כך קובע (יום ג', 22.7.14) בית המשפט העליון.
ברזילי הקים בדצמבר שעבר ועדת כספים לצד הוועד המרכזי, בו יש לו רוב, במטרה לעקוף את זו של המועצה הנשלטת בידי מתנגדיו. ברזילי אף הורה לעובדי הגזברות: "ממועד זה ואילך על גזברות הלשכה לפעול בכפיפות להנחיית ועדת הכספים שלצד הוועד המרכזי. בתוך כך, כל היענות לפניה לקבלת מידע או מסמך בקשר עם ענייני הכספים של הלשכה מצד מי מחברי ועדת הכספים שמנתה המועצה הארצית, כפופה לאישורו של ד"ר
משה וינברג". האחרון עמד אז בראש הוועדה החדשה, אך מאז התפטר.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל עתירה נגד הקמתה של ועדה זו, ובית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של ברזילי לאחר שהמועצה הארצית דחתה את הצעת הפשרה שהעלו השופטים. השופטת
דפנה ברק-ארז קבעה:
"הקמתה של ועדת הכספים החדשה עומדת בעינה, בכפוף לכך שהוועד המרכזי יקבל החלטה בדבר הכתרתה בשם שאינו יוצר חשש להטעיה בנוגע לסמכויותיה (באופן שיבהיר שהיא אינה באה במקום ועדת הכספים הרגילה)". היא ביטלה את מכתבו של ברזילי לעובדי הגזברות, אם כי "הוועד המרכזי רשאי להחליט על נוהל בנושא מסירת מידע בענייני כספים של הלשכה (שלא דרך ועדת הכספים החדשה), ובלבד שהכלל בנוהל זה יהיה גילוי והעברת מידע ושהחריגים יוגדרו בו באופן מפורש ובהתאם לדין".
עוד אומרת ברק-ארז: "אין צריך לומר שסמכויותיה של ועדת הכספים הרגילה בכל הנוגע לגיבוש תקציב הלשכה ולפיקוח ביצועו נשארות בעינן. ככל שלא ייקבע נוהל או עד לקבלתו תהא הפנייה לקבלת מידע ללשכת המנכ"ל ועליו למוסרו בהקדם האפשרי (בכפוף לחריגים מובהקים כמו צנעת הפרט). כמובן בידי המנכ"ל לקבוע כי הפנייה תהיה לסמנכ"ל עם העתק אליו".
לסיום אומרת ברק-ארז: "אנו תקווה שבעתיד לבוא יגייסו הצדדים יותר רצון טוב וישכילו לפתור את המחלוקות ביניהם ללא פנייה לערכאות השיפוטיות פעם אחר פעם". גם השופט
ניל הנדל הביע תקווה "להרמוניה או לפחות לשיתוף פעולה פורה יותר בין הגורמים הרלוונטיים שממלאים תפקידים חשובים בקהיליה המשפטית". את ברזילי ייצג עו"ד עמית דולב, ואת המועצה הארצית - עוה"ד גיא נוף ושרון חסאי.
