מח"ש טייחה תלונה על ירי בלתי מוצדק

שוטרים ירו ללא הצדקה על אדם שהחזיק בסכין יפנית ופצעו את אחותו. מח"ש נמנעה מלחקור את תלונתה של הנפגעת והטיחה בה האשמת שווא כאילו היא עצמה תעמוד לדין על האירוע. כך קובע (14.7.14) בית המשפט המחוזי בבאר שבע. אחיה של סיגל מלול הוא חולה נפש, ובספטמבר 2009 הגיע לדירת גרושתו כדי לבקר את ילדיהם. הגרושה התרשמה שמצבו רעוע וביקשה ממלול להתלוות לביקור. האח שלף סכין יפנית ואיים לפגוע בנוכחים. השוטרים שהוזעקו למקום נכנסו כאשר הם מצוידים באקדחים בלבד, לאחר שהותירו את האלות בניידת. אחד מהם הורה לחברו לירות באח, אך מהירי נפגעה מלול ונקבעה לה נכות תמידית. בית משפט השלום בבאר שבע דחה את תביעתה של מלול נגד המדינה, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה. סגנית הנשיא, שרה דברת, אומרת שעצם כניסתם של השוטרים לדירה כאשר הם חמושים באקדח וללא אמצעי פוגעני פחות - כאשר ידעו שהאח מצויד רק בסכין משרדית - מהווה רשלנות. דברת מדגישה, כי לא ייתכן שנשק חם, שעל-פי הפקודות השימוש בו הוא האמצעי האחרון, יהיה הכלי היחיד שבידי השוטרים. עוד מציינת דברת, כי בית משפט השלום קבע במפורש שבעדויותיהם של השוטרים התגלו בעיות רבות, ובין היתר הם הוסיפו פרטים שלא מסרו בזמן אמת - כולל כאלו שנועדו להעצים את הסיכון שלטענתם נשקף להם. היא קובעת, שבמצב זה היה על בית המשפט להעדיף את עדותה של מלול על פני זו של השוטרים. ליקוי נוסף נמצא כאמור בהתנהלותה של מח"ש. זו השיבה לתלונתה של מלול: "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה נגד הנילון. למסקנה זו הגענו שכן מחד-גיסא, החומר שנאסף עד כה אינו מצדיק ניהול חקירה פלילית בתלונתך לאור מכלול נסיבות האירוע, ומאידך-גיסא, נמצאו ראיות לכאורה המצדיקות הגשת כתב אישום נגדך בגין האירוע האמור באופן מיידי וניהול החקירה נגד הנילון בשלב זה יעכב ללא הצדקה את ההליך המשפטי האמור להתנהל נגדך". על כך אומרת דברת: "מכתב זה, מעבר לכך שאינו מנמק באופן כלשהו את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים, כולל גם האשמות שווא חסרות בסיס כלפי המערערת, כיוון שבפועל לא הועלו נגד המערערת כל האשמות פליליות הנוגעות לאירוע ועד היום לא הוגש נגדה כתב אישום. מה גם, שלא ברור מה בהתנהלותה מהווה עבירה פלילית ובמכתב הנ"ל גם לא פורט הדבר. משלוח מכתב זה למתלוננת שנפגעה מירי שוטרים יש בו, לכל הפחות, כדי להעיד על טיפול לקוי בתלונה ללא ניסיון בסיסי לברר כראוי את העובדות והאם התנהלות השוטרים הייתה ראויה; המשיבה לא הציעה הסבר, אשר יהא בו כדי להצדיק אופן התנהלות זה". השופט אריאל ואגו הסכים עם דברת בנסיבותיו של מקרה זה, אם כי הזהיר מפני חוכמה שבדיעבד בעת בדיקת מעשיהם של שוטרים הצריכים לקבל החלטות בתוך שברירי שניות. לדבריו, יש להיזהר מפני הפיכת טעות אנוש ושיקול דעת לקוי לרשלנות, וציין שאי בחירת דרך הפעולה המיטבית אינה יוצרת בהכרח רשלנות. לדברי ואגו, יש להימנע מ"הרתעת יתר" של השוטרים כדי שלא לפגוע בתפקודה של המשטרה. השופט יעקב פרסקי הסכים עם פסק דינה של דברת והערותיו של ואגו. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל והתיק הוחזר לבית משפט השלום לקביעת שיעור הפיצוי שתקבל מלול. את מלול ייצגה עו"ד חדוה ביטון, ואת המדינה - עו"ד יוסף מנסור.