יהושע (שוקה) דורפמן, שהיה מנהל רשות העתיקות מאז שנת 2000, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. בן 64 היה במותו.
שוקה דורפמן הקדיש את חייו לשירות המדינה. הוא שירת במגוון תפקידים צבאיים, הבכיר שבהם קצין תותחנים ראשי, בדרגת תת-אלוף. פיקד על חיל-התותחנים במבצע דין וחשבון בדרום לבנון, ושדרג את החיל בתותחים מתקדמים ובטילים מונחים.
הוא נלחם במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת שלום הגליל וברצועת הביטחון. בתפקידו האחרון בצה"ל שירת כנספח צבאי וכראש משלחת משרד הביטחון ביפן ובקוריאה הדרומית. לאחר שחרורו עבד בחברת אלישרא. דורפמן בוגר תואר ראשון ושני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.
בנובמבר 2000 מונה על-ידי ממשלת ישראל למנהל רשות העתיקות. כהונתו חודשה פעמיים.
שוקה לא היה ארכיאולוג בהכשרתו האקדמית, אך הוא הטביע את חותמו בתולדות הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בשל תרומתו הרבה לארכיאולוגיה הישראלית. היקף חפירות ההצלה הארכיאולוגיות בתקופתו גדל בהיקף ניכר. במהלך שנים אלה, הפכה הרשות לגוף בעל יכולת פיקוח ושמירת עתיקות גדולה ביותר. בתוך כך, התווה קו של חתירה לשמירה על איזון ראוי בין צורכי הארכיאולוגיה לצורכי הפיתוח של הארץ.
בניהולו התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בהיקפים גדולים ביותר, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. הוא האמין בחשיבות המחקר הארכיאולוגי בבירת ישראל והוביל את הרחבת החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד, בהר ציון, במתחם קבר דוד, ברחבת הכותל המערבי ובמנהרות הכותל.
כאות לתרומתו לעשייתו הארכיאולוגית בירושלים הוענק לו פרס שומר ציון, אותו תרם לקרן שהקים לסיוע לעובדי הרשות.
מתוך התפישה שהארכיאולוגיה אינה יכולה להיות מנותקת משימור האתרים הארכיאולוגיים, שוקה העלה את קרנו של השימור כאחד מהתחומים המרכזיים בפעילות רשות העתיקות. הוא האמין בפיתוח אתרים ארכיאולוגים ובהנגשתם לציבור, והדגיש את הצורך לא רק בחשיפת האתרים, אלא גם בשימורם וטיפוחם לצורכי הציבור ברמה המקצועית הגבוהה ביותר בסטנדרטים בין לאומיים.
בין הישגיו בתחום הזה - קידומם של אתרים מרכזיים והכרזתם של אתרים מרכזיים כאתרי מורשת עולמית, כגון מצדה, עכו ודרך הבשמים.
דורפמן שם דגש על נושא מקצועיות רשות העתיקות וניתוקה מהפוליטיקה. מתוך הבנת הבעייתיות של השימוש בשרידים ארכיאולוגים לצרכים פוליטיים, הוא קבע את עמדת הרשות, שלפיה באתרים חשובים יינתן ייצוג הולם לכל אחת מהתקופות. הוא כתב ספר על פוליטיקה וארכיאולוגיה, ספר שיראה אור בקרוב.
בהנחייתו הוכנסו לרשות טכנולוגיות מתקדמות, הן לצורכי מחקר והן לשימור ולטיפול בממצאים. כן קידם את מחשוב ודיגיטציית הארכיונים הארכיאולוגיים. הוא הכיר בחשיבות חקר המגילות הגנוזות כממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20, והוביל את מחקר המגילות בסיוע טכנולוגיות מתקדמות. בתקופתו, הפכה מעבדת השימור של המגילות לאחת מהמתקדמות בעולם. כל קטעי מגילות מדבר יהודה מועלים לאינטרנט, ומונגשים לכל בלחיצת כפתור.
יהושע דורפמן הותיר אחריו אלמנה - תלמה, ושלושה יתומים. הלוויתו נקבעה לשעה 14:00 (יום ו') בבית העלמין בגדרה.
