בימים בהם צה"ל ומדינת ישראל כולה עסוקים בחיפוש אחר מנהרות ובדיקת השתרעותן, גודלן ועומקן, עוסקים אנשי המרכז לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים (המלח"ם) באותה הפעילות בדיוק. המלח"ם, בראשותו של פרופסור עמוס פרומקין, עוסק כבר מעל 40 שנה באיתורן וחקירתן של מערות בכל חלקי ישראל. כיום מוכרים בארץ אלפי חללים תת-קרקעיים, ורבים עוד יותר הם אלו שטרם התגלו.
בימים האחרונים מיפו אנשי המלח"ם ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ', ובועז לנגפורד, את המערה העמוקה ביותר בישראל, שהתגלתה סמוך לגבול לבנון. המערה, שעומקה מגיע ל-187 מ' מתחת לפני הקרקע, קובעת שיא חדש בהגעה לעומק האדמה בארצנו.
לפני 30 שנה הצליחו ותיקי המלח"ם לחדור אל מעמקיה של 'הוטת הג'רמק' בהר מירון. שם, בעומק 157 מ' מתחת לפני הקרקע, קבעו שיא עומק אשר במשך שנים של סקרים וחיפושים לא הצליחו החוקרים לחצותו. רק השבוע ההיסטוריה חזרה על עצמה. המערה החדשה דווחה לראשונה על-ידי תושב מושב שתולה, שהעביר את המידע לשלו אבני, מתנדב במלח"ם.
בדיקתו הראשונית כללה גלישה באמצעות חבלים לעומק 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. השיא החדש מקרב אותנו מעט אל שכנינו בלבנון, שם מוכרות מערות שעומקן מגיע עד 600 מ' מתחת לפני הקרקע. ייתכן כי מערות בסדר גודל דומה, ואף עמוקות מזה, מסתתרות בגבולות ישראל.
