מרכז השלטון המקומי והסתדרות המעו"ף הגיעו להסכמות בנוגע לתנאי שכרן ועבודתן של הסייעות הצמודות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המשולבים במסגרות החינוך הרגיל והמיוחד.
על-פי ההסכם החדש, מעתה הסייעות יהיו זכאיות לשכר, על-פי ההסכמים החלים על העובדים בדירוג המנהלי בהתאם להיקף משרתם, בגין 12 חודשים בשנה. כמו-כן, נכון למועד חתימת ההסכם - העובדות יהיו זכאיות גם ל"תוספת הסייעות" בגובה 10%.
נוסח ההסכם קובע כי בפגרות מהלימודים, הרשות המקומית תוכל להעסיק את העובדות בכל תפקיד על-פי החלטתה, תוך מתן עדיפות להעסקה בתחום החינוך, ולמעט עבודה שבמהותה היא עבודת כפיים פיזית.
ההסכם החדש מעגן גם את נושא החופשות של הסייעות והחונכות. על-פי ההסכמות, עובדות אלו יהיו זכאיות ל-22 ימי חופשה שנתית. בנוסף לכך, כל עובדת המועסקת 6 ימים בשבוע, תהיה זכאית גם ל-4 ימי חופשה פנימית בתשלום, על-פי בחירתה, זאת בימים בהם לא מתקיימים לימודים סדירים בביה"ס.
עד לשנת 1999 עובדות אלו הועסקו כעובדות קבלן על-ידי הרשויות המקומיות וקיבלו שכר מינימום על-פי שעות עבודה בפועל וללא זכויות סוציאליות. ב-99' ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי אשר הפך את הסייעות הצמודות לעובדות הרשות המקומית והעניק להן זכויות הדומות בעיקרן לזכויות של יתר עובדי הרשות. אחד ההבדלים המרכזיים היה הגבלת תשלום השכר לסייעות רק לחודשי העבודה במהלכם הסייעות היו צמודות לתלמידים. כלומר, בתום שנת הלימודים ובמהלך החופש, הסייעות לא היו זכאיות לשכר.
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות: "זהו שלב ראשון לשיפור תנאי הסייעות. עבודת הסייעות היא שליחות חברתית ממדרגה ראשונה ומלבד מילות ההערכה, עבודתן ראויה לתגמול הולם".
