לנוכח טענות שהועלו, כי מדינת ישראל הפרה, לכאורה, את כללי המשפט הבינלאומי ואיננה בודקת את פעולות צה"ל כנדרש על-פי הדין הבינלאומי, החליט
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, לפתוח בבדיקה בנוגע לתהליכי קבלת החלטות בדרג הצבאי והמדיני במהלך מבצע צוק איתן, ואת מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל והממשלה.
הבדיקה תתבצע, בין היתר, גם לאור הדין הבינלאומי, לאור פסיקות בית המשפט העליון, לאור מסקנות דוחות קודמים, ולאור מסקנות וועדות ציבוריות קודמות, כולל זו אשר בחנה בעבר את מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על-פי המשפט הבינלאומי, וקבעה קווים מנחים לעבודת מנגנונים אלו.
כמו-כן, החליט המבקר כי בנוסף לביקורת שעורכת עתה החטיבה לביקורת מערכת הביטחון בנושא המנהרות בגזרות השונות, תורחב הביקורת לתחומים נוספים, תוך מתן דגש לבחינת סוגיית מתן הביטחון לתושבי המדינה.
בין התחומים הנוספים שייבדקו: היערכות העורף ופעילות פיקוד העורף במהלך ימי מבצע "צוק איתן", בהיבטים של מדיניות ההתגוננות, מערך ההתרעה, פתרונות המיגון לאזרחים והטיפול באוכלוסייה באזורי עימות ומדיניות ההסברה.
למשרד מבקר המדינה מגיעות בעת האחרונה עשרות פניות ותלונות בקשר למבצע צוק איתן. כיוון שמדובר במטלת ביקורת מורכבת הורה שפירא על ביצוע ביקורת בין-חטיבתית.
באגודה לזכויות האזרח הביעו תקווה כי חקירת מבקר המדינה תהיה יסודית וממצה: "צוק איתן העלה מכלול של נושאים המצריכים בדיקה, בראש ובראשונה מדיניות התקיפה וחוקיות הפקודות שניתנו במהלך הלחימה בעזה. סוגיות נוספות הקשורות להגנה על זכויות האדם, הן בין השאר מיגון תושבי הדרום ובפרט ביישובים הבדואיים וביישובים חקלאיים, הטיפול בחופש הביטוי וחופש ההפגנה, התמודדות עם הסתה, ופגיעה בזכויות עובדים במהלך המבצע. האגודה לזכויות האזרח תעביר למבקר את כל החומרים הרלוונטיים שברשותה".
