הורים מוציאים סכומים גבוהים יותר באופן מובהק על ילדיהם בגילאים מבוגרים יותר (עד גילאי 40 לעומת גילאי 20-30) שבאים לידי ביטוי בסיוע במגורים, בחתונה, בהחזר הלוואות, ברכישת מוצרים ונכסים - כך עולה במחקר שנערך בבית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל בחיפה.
מחקר השתתפו 600 נחקרים כולם הורים שגילם נע בין 44-77, יהודים, רובם עובדים (91%) מזוהים עם מעמד הביניים, לרוב חילונים (93%) שגילאי ילדיהם בשנות העשרים והשלושים.
פריסת סיוע לתקופה ארוכה יותר המחקר מצביע על תופעה ההולכת ומתרחבת וזאת בניגוד למחקרים שנערכו לפני מספר שנים אשר הציגו ממצאים סותרים שקבעו, כי ככל שגיל הילדים עולה התמיכה הכלכלית ע"י הוריהם יורדת. לחיזוק הממצא נמצא גם כי הורים מוציאים סכומים גבוהים יותר באופן מובהק על ילדיהם בגילאים מבוגרים יותר במימון שכר לימוד, מעל גיל 30 מאשר על שכר לימוד של ילדים בגילאי 20-30.
מנגד, לילדים צעירים שלא מכבר השתחררו מהצבא לרוב עובדים ורובם מנצלים את הפיקדון הצבאי ובכך מקטינים את הנטל מההורים.
ד"ר יוסי מלמד, המשמש סגן הדיקן בבית הספר למנהל עסקים שהנחה את המחקר, ציין כי הממצא גם נתפס כהגיוני מאחר שהורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, יכולים להרשות לעצמם העברות כספיות גדולות יותר, לעומת הורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שאינם יכולים להרשות לעצמם לתמוך בילדיהם באופן כספי, אך לרוב, הם מקדישים לילדיהם זמן רב ומשמעותי הבא לידי ביטוי בסיוע ברגעי משבר, במטלות הבית ובטיפול בנכדיהם.
עוד ציין ד"ר מלמד כי "לאור העלייה בתוחלת החיים של ההורים במקביל להעלאת גיל הפרישה לפנסיה יכולים הורים לתמוך בילדיהם מבחינה כספית כאשר הם נמצאים עדיין במעגל העבודה, מה עוד שחלו שינויים בגיל הנישואין המאוחר יותר בקרב הצעירים, שגורמים לפריסת הסיוע לתקופה ארוכה יותר מאשר פעם".
