קיים משבר במערך האיסוף המודיעיני של המשטרה, אשר הגיע לקו האדום. כתוצאה מכך "מסתובבים רוצחים ופושעים אחרים חופשי, למרות ראיות ממשיות המצביעות על אשמתם". כך כתב בינואר השנה המפקד המיועד של להב 433, תת-ניצב רוני ריטמן, בעבודה אקדמית הנחשפת ב-News1.
ריטמן הגיש את העבודה, שכותרתה "דילמת המודיעין המשטרתי והשפעתה על הביטחון האישי והלאומי", במסגרת לימודיו במכללה לביטחון לאומי שבאוניברסיטת חיפה. מסקנתו של ריטמן היא, שיש לאמץ את הצעת החוק הממשלתית ולפיה מידע מודיעיני לא יהווה חלק מחומר החקירה שעל התביעה להעביר להגנה. זאת, בשונה מהמצב כיום, בו יש צורך בצווי חיסיון כדי להימנע מהעברת חומר מודיעיני.
"המטוטלת הגיעה למצב קיצוני ומזיק, המחייב היפוך מגמה", אומר ריטמן על היחס בין זכויות הנאשם לבין חסיון המקורות המודיעיניים. הוא מזהיר, כי אם הצעת החוק לא תתקבל - לא יהיה מנוס מלאסור על המשטרה לאסוף מודיעין אנושי או להגבילו בצורה משמעותית. זאת, משום שהמשטרה אינה יכולה להתחייב להגן באופן סביר וראוי על חייהם של המקורות ובני משפחותיהם.
שיבוש עבודת המשטרה לדברי ריטמן, החובה כיום לחשוף את החומר המודיעיני מביאה בהכרח לחשיפתם של מקורות ושיטות עבודה, דבר הפוגע בצורה קשה ביכולתה של המשטרה להפעיל את אותם מקורות. עוד הוא טוען, כי בשל כך חוששים גורמים איסוף ומודיעין עמיתים להעביר למשטרה חומר משלהם או לאפשר לה להשתמש בשיטות האיסוף שלהם. במקביל, ניתן לשבש בקלות את עבודת המשטרה על-ידי העברת מידע כוזב, הטעיה מכוונת והולכת שולל של גופי החקירה.
ריטמן מצביע על בעיות נוספות שיוצר המצב הקיים: חוסר אפשרות לבחון מידע בזמן אמת, סיכול חקירות על-ידי העברת מידע ליחידה אחרת, המשטרה תלויה בפרקליטות בכל פעילות בה יש מקור מידע אנושי, סניגורים המייצגים ארגוני פשיעה יכולים לזהות מקורות, נפגעת המוטיבציה של מקורות לשתף פעולה, וריבוי הבקשות לצווי חיסיון (7,500 ב-2013 לבדה) יוצר צוואר בקבוק ועיכובים.
ריטמן גם מונה שורה של מקרים בהם סוכלו חקירות או כתבי אישום בשל הצורך לחשוף מקורות מודיעין, כולל מקרי רצח, הטרדה מינית וגניבות רכב. הוא מסכם: "הנזק הנגרם לעבודת המשטרה בטווח הארוך בגין הפגיעה במקורות, המשתפים פעולה עימה, הגיע לקו האדום. הפגיעה הזאת מתבטאת הן בהיבט הערכי והן המעשי, וכדי ליישב את המתח נדרש שינוי מהותי, הן בחקיקה והן בתפיסת המודיעין".
הסניגורים צוברים ידע ריטמן מוסיף: "העבריינים הבכירים והקבוצה הקבועה המצומצמת של עורכי דין המגנים עליהם, צוברת מידע רב, ההולך ומצטבר, ומפיקה ממנו ידע. מצב זה נותן בידיהם תמונת מודיעין נרחבת וכלים רבים לחשיפת מקורות משטרתיים, סיכול פעילות המשטרה ושיפור יכולות פליליות". לדבריו, נוצרה משוואה בלתי מתקבלת על הדעת, לפיה "ככל שהחומר המודיעיני איכותי יותר, הסיכוי לכתב אישום הולך ופוחת" בשל חוסר היכולת להגן על המקורות.
לדברי ריטמן, "יש למצוא את הדרך על-מנת לאפשר למשטרה - בכל טכניקה משפטית או תחבולנית אחרת - שימוש במקורות חיים, שיהיו מעורבים בביצוען של עבירות פליליות, בכפוף לאישורים מתאימים של פרקליטי המחוזות. זאת, מבלי שיהיה הכרח לחושפם במסגרת ההליך הפלילי".
כאמור, ריטמן תומך בהצעת החוק לפיה חומר מודיעיני יהיה חסוי, לצד חיובה של התביעה לחשוף בפני בית המשפט את הנסיבות בהן היה המקור מעורב בעבירה. הוא צופה, כי הדרך לשינוי זה תהיה רצופת מהמורות, בין היתר משום שהוא יפגע בפרנסתם של הסניגורים ולנוכח הצורך לשנות את פסיקות בית המשפט העליון. "רק חוק, שישנה את המשוואה חומרי מודיעין = חומרי חקירה, עשוי לקדם פתרון ריאלי", הוא שב ואומר.
