"בנק הפועלים דורש אישור מיהודי באירן"

הומיון מוסה זדה טוען (10.8.14), כי בנק הפועלים מתנה את העברת הכספים מהחשבון שפתח על שם אחיו בעצתו המוטעית של הבנק, בחתימתו של אחיו - המצוי במעצר בית באירן עד היום -מאומתת על-ידי אפוסטיל או אימות קונסולארי, דבר העלול לעלות לו בחייו. בתביעה למתן צו עשה שהגיש נגד הבנק לבית המשפט המחוזי בתל אביב אומר זדה, כי העביר לחשבונות הבנק שפתח על שמו ועל שם רעייתו עם עלייתו 1.2 מיליון דולר. עד אוקטובר 2007 השתמש בכספים הללו לרכישת דירה, מגרשים ומכוניות ולצורכי מחייתו. בשנת 1992 ייעץ לו הבנק לפתוח חשבון על שם אחיו המתגורר בטהרן, כך שיזכה לפטור על הכנסות מריבית שיניב פיקדון מטבע החוץ שלו, בהיות אחיו תושב חוץ. לדברי זדה, מדובר היה בייעוץ מוטעה מאחר שבהתאם להנחיות משרד העלייה, גם הוא היה זכאי לפטור זה. אחיו חי עד היום באירן ונתון כאמור במעצר בית. בתביעה נאמר, כי התובע העביר את כל הונו לחשבון על שם אחיו, ובמשך שנים רבות עשו הוא ואשתו שימוש בחשבון זה. ואולם, בספטמבר 2007 מסר לו הבנק, כי על-מנת שיוכל להמשיך להוציא כספים מהחשבון, יש צורך בקבלת הוראה מתאימה לכך מאחיו, אשר חתימתו תאומת באמצעות אפוסטיל או אימות קונסולארי. לדברי התובע, הבנק לא הסביר מדוע שינה לפתע את מדיניותו. לטענתו אין באירן קונסוליה ישראלית, ופנייה של אחיו לצורך קבלת אישור אפוסטיל תוביל עלולה לעלות לו בחייו. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ישי דב גלילי, נאמר, כי הבנק יודע היטב שהכסף המצוי בחשבונו של האח הוא כספו של התובע, ואחיו שלח מכתב חתום על-ידי עורך דינו האירני ועל-ידי רב באירן לפיו הכספים כולם הם של התובע. טרם הוגשה תגובת הבנק.