העתירות הם: משרד האוצר (11), משרד המשפטים (8) ומשרד הבריאות (8), חלקם כמשיבים נוספים.
משרד המשפטים היה היחידה הממשלתית שנגדה הוגש המספר הגבוה ביותר של תלונות בשנת 2013 ליחידה הממשלתית ל
חופש המידע. כך עולה מהדוח השנתי שמפרסמת היחידה.
בסך-הכל מדובר בתשע תלונות, שעסקו בכ-13% מכלל הבקשות לחופש המידע על-פי חוק חופש המידע.
נגד משרד הבריאות הוגשו 4 תלונות, אך הן נגעו רק ל-0.7% מכלל הבקשות הרבות למשרד. נגד משרד התקשורת הוגשו 3 תלונות שהן 5.25% מכלל הבקשות. גם נגד
משרד התחבורה הוגשו 3 תלונות, אך הן 0.75% מכלל הבקשות. 14.3% מכלל הבקשות שבעניינן הוגשה תלונה היו על יחידת מתאם פעולות השנה בשטחים, אך המספר המוחלט שלהן מסתכם בשתיים.
123 עתירות בענייני חופש המידע הוגשו לבתי המשפט לעניינים מנהליים, כמחציתן בידי פרטיים. 71% מהעתירות הוגשו נגד משרדי הממשלה. שלושת הגופים הממשלתיים כנגדם הוגשו מרבית
העתירות הם: משרד האוצר (11), משרד המשפטים (8) ומשרד הבריאות (8), חלקם כמשיבים נוספים.
נגד משרד התחבורה הוגשו 7 עתירות ונגד רשות מקרקעי ישראל 5. 4 עתירות הוגשו נגד: משרד הביטחון, משטרת ישראל, רשות המים והמינהל האזרחי.
בכ-72% מ-50 העתירות שטופלו התקבלה עמדת העותר באופן מלא או חלקי כנגד עמדת הרשות הציבורית. . משך זמן הטיפול הממוצע בעתירת חופש מידע עומד על כשמונה חודשים וחצי. ההליך הארוך ביותר נמשך 43 חודשים והקצר ביותר ארך כחודש.