"עו"ד של ארגוני פשיעה חוצים את הקווים"

כאשר עורכי דין חשודים בעבירות שאינן קשורות למילוי תפקידם, יש לחקור אותם כמו כל אזרח אחר. לעומת זאת, יש לראות בחומרה רבה מקרים בהם עורכי דין מסייעים לאסירים שהורשעו בעבירות נגד בטחון המדינה. כך אומר (יום ג', 26.8.14) השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, בוועידת המשפט של מחוזות לשכת עורכי הדין במלון לאונרדו באשקלון. הוא אמר, כי לא קיימים נתונים לגבי היקף חקירתם של עורכי דין בשנים האחרונות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הזכיר שכתב אישום נגד עו"ד בגין יחסיו מול רשויות האכיפה במילוי תפקידו, מצריך אישור של המשנה ליועץ. הוא גילה, כי היו מספר דיונים בשאלת חקירתו של עו"ד נבות תל-צור בפרשת אולמרט-זקן, וכי את ההכרעה קיבל פרקליט המדינה, שי ניצן (שכן היועץ יהודה וינשטיין מנוע מלעסוק בענייני אולמרט). עוד אמר, כי המשטרה השלימה את החקירה והתיק מצוי בבדיקת פרקליטות המדינה. עו"ד דוד ליבאי אמר שהבעיה הבסיסית היא, שקיימת יריבות מוסדית יום-יומית בין עורכי הדין לבין מי שמחליטים האם לחקור אותם - שוטרים ופרקליטים - ולכן יש לשקול האם לערב בהחלטות אלו את לשכת עורכי הדין. עוד ציין, כי לעיתים השאלות הן אתיות ולא פליליות, במיוחד כאשר מדובר בתחום המקצועי ללקוח (כגון עניינו של תל-צור), והטיפול צריך להיות במסגרת הלשכה. ליבאי גם יצא נגד מנהגם של שוטרים להעתיק את מלוא תכולת השרת במשרדו של עורך דין בו נעשה חיפוש. ראש זרוע החקירות ביאחב"ל, ניצב-משנה יואב תלם, סבור שיש להיזהר לפני שמגבילים את ייצוגם של קציני משטרה בכירים בידי עורכי דין, כאשר הללו מייצגים במקביל יעדי חקירה (כמו רונאל פישר). לדעתו, אם קצין המשטרה מגלה שקיימת אפשרות של ניגוד עניינים - עליו למדר את עצמו ולדווח למפקדיו. המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עו"ד ענת סבידור-גולצויג, הבהירה שאין להיכנס אפילו לחשש של מראית עין ועל הקצין לבחור עורך דין אחר. תלם הוסיף, כי קצינים בעלי נגישות למידע רגיש עוברים בדיקות תקופתיות בפוליגרף, בין היתר כדי למנוע הדלפות. עוד אמר תלם, כי ארגוני פשיעה מתארגנים כיום לעבודה מול עורכי דין ממשרדים ידועי שם. בהקשר זה יש מקרים בהם עורכי דין חוצים את הקו האפור וחוברים לארגון, תוך מתן ייעוץ כיצד לבצע עבירות ולשבש את החקירות. הוא הדגיש, כי גם במקרים כאלו ייחקר עורך הדין רק באישור של פרקליט מחוז או אף פרקליט המדינה. "אנחנו צריכים לחשוש מהתממשות של תרחיש הוליוודי, שעוד לא ראיתי, בו עורך הדין הפועל בשורות ארגון הפשיעה נסחט ומאוים ואינו יכול לצאת", הוסיף. עו"ד אבי עמירם סיפר אגב דבריו של תלם, כי חייל בארגון פשיעה ביקש סניגוריה ציבורית, "כי אם אגיד לכם מי עורך הדין שלי - תדעו לאיזה ארגון אני שייך". הוא הציע לקבוע ששופטים בדימוס בעלי אוריינטציה סניגוריאלית ישתתפו בהחלטה האם עורך דין ייחקר באזהרה והאם ניתן יהיה לחפש במשרדו. עמירם תקף את חקירתו של הפצ"ר לשעבר, אביחי מנדלבליט, על הייעוץ שנתן לרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, בפרשת הרפז באומרו שכל השיחות ביניהם היו חייבים ליהנות מחסיון עו"ד-לקוח. עו"ד ששי גז אמר, כי מעמדם של עורכי הדין הפליליים נמוך מאוד ומצבם מפחיד שמא ייחקרו. "אני לא מבקר בבתי סוהר, כי יש חיפושים משפילים על גופם של עורכי דין. חלק מזה הבאנו על עצמנו, וחלק מזה בא מאלו שממהרים לחקור עורכי דין". לדבריו, מספר עורכי הדין הנחקרים גבוה משמעותית מזה שמתפרסם. לבסוף אמר, כי המנגנון שחוקר עורכי דין צריך להיות שונה מאלו שאיתם הם מתעמתים.