העליון על נטל ההוכחה במע"מ

כאשר קיימת מחלוקת בין מנהל מע"מ לבין עוסק שאינה נוגעת לשומה על-פי מיטב השפיטה, אין מקום לאבחנה בשאלה האם היא "פנקסית" או "לבר-פנקסית" לעניין נטל ההוכחה. כך קובע (יום ג', 26.8.14) בית המשפט העליון. כאשר מוציא מנהל מע"מ שומה על-פי מיטב השפיטה והעוסק מערער עליה, קיים הבדל לגבי נטל ההוכחה. אם השומה הוצאה בשל פסילת פנקסיו של העוסק, נטל ההוכחה הוא על מנהל מע"מ - להוכיח שהיה מקום לפסילתם. אם השומה הוצאה בשל סיבות אחרות, על העוסק להוכיח את תקינות מעשיו. השופט חנן מלצר קובע, כאמור, כי אבחנה כזו קיימת רק כאשר מדובר בשומה על-פי מיטב השפיטה ומציב לראשונה את נטלי ההוכחה במחלוקות על כפל מס וקנס מינהלי. כאשר מטיל מנהל מע"מ כפל מס ו/או קנס מינהלי בשל ליקויים ברישומיו של העוסק, יש מקום לדרוש ממנו להציג את התשתית הראייתית שעמדה בבסיס החלטתו. לאחר שמנהל מע"מ מציג בפני בית המשפט את התשתית הראייתית שעמדה בבסיס החלטתו - עובר נטל הבאת הראיה לכתפי העוסק, להצביע על כך שנפלו פגם, או טעות בהחלטת מנהל מע"מ, וכי הדבר מצדיק התערבות מצד בית המשפט. הנטל לשכנע את בית המשפט כי מנהל מע"מ שגה בהחלטתו - מוטל על כתפי העוסק למן תחילת ההליך ועד סופו. עוד קובע מלצר, כי "אמת המידה הראייתית שבה צריך מנהל מע"מ לעמוד בעת קבלת ההחלטה להפעיל את סמכויותיו המדוברות הינה אמת מידה של ראיות ברורות ומשכנעות, העומדות ברף של 'מאזן הסתברויות'". הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורה של חברת עבודות העפר זאב שרון, על החלטת מנהל מע"מ להטיל עליה כפל מס בסך 472,000 שקל וקנס מינהלי בסך 103,000 שקל בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הערעור נדחה בידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובית המשפט העליון אישר את עמדת מע"מ - אם כי מנימוקים אחרים מאלו של המחוזי. השופטות עדנה ארבל ודפנה ברק-ארז הסכימו עם מלצר. את חברת זאב שרון ייצג עו"ד יובל קינן, ואת המדינה - עו"ד טליה נעים.