פרופ' פנחס סירוטה, מנהל מחלקה בבית החולים אברבנאל, מערער (20.8.14) בבית המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו בעבירות משמעת בבית הדין של עובדי המדינה. סירוטה הורשע בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית ופוטר מעבודתו.
לדברי סירוטה, לשני העדים העיקריים - המתלוננת ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך - היה אינטרס לפגוע בו. התלונה נגדו היא תולדה של האינטרסים הללו, ולא של אירוע שקרה במציאות. בנוסף, עדי תביעה אחרים תמכו בגרסתו וסתרו את גרסתה עתירת הסתירות של המתלוננת.
לטענת סירוטה, הוכח שברוך היה שרוי בעימות קשה עימו בשל השימוש שעשה ברוך שלא בסמכות בכספי קרנות המחקר של סירוטה בסכום של 500,000 שקל. לטענת סירוטה, בניגוד לרופאים אחרים -אשר מקרנות המחקר שלהם נלקחו כספים לשימושים שונים של בית החולים - הוא התנגד בתוקף לכך.
על-רקע זה, טוען סירוטה, נקט ברוך בצעד חריג עם קבלתה של המתלוננת לעבודה במחלקה שבניהולו, כאשר הזהיר אותה מפני "נוהגו" כביכול של סירוטה לגעת בנשים בצורה בלתי הולמת, ואף הפציר בה לפנות אליו לאלתר אם דבר מעין זה יתרחש.
לדברי סירוטה, אישיותה של המתלוננת הייתה בעייתית והיא חיפשה כל העת את קרבתו ואת עצתו. זאת, בניגוד מוחלט לעדותה, לפיה בשל ההטרדה כביכול מצידו היא ניסתה להפחית את פגישותיה עימו למינימום האפשרי. לדבריו, התלונה הוגשה מיד לאחר שנודע לה שהוא מעדיף רופא אחר על פניה כסגנו.
לדברי סירוטה, באמצעות עוה"ד
גיורא אדרת ונמרוד ליפסקר, מדובר בתלונה כוזבת, ועדותה של המתלוננת כאילו נשים אחרות במחלקה הוטרדו אף הן על ידו והתלוננו על כך בפניה - התבררה כשקרית, כאשר עדות תביעה סתרו את דבריה. לדבריו, ריבוי הטעויות והסתירות בהכרעת הדין מחייב את זיכויו מכל אשמה או לחלופין מחמת הספק.
לחלופין, הוא מערער על חומרת עונשו וטוען שלנוכח עברו המופתי, תרומתו הרבה, היותו קרוב לגיל הפרישה (66), מצבו הבריאותי והשעייתו הממושכת - לא היה מקום לפטרו.
