מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד להשיב הטבות כספיות שהמדינה טוענת שקיבל בטעות במשך 6 שנות כהונתו.
ל"
גלובס" נודע כי בין השנים 2004 ועד סוף ינואר 2010, בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שילמה המדינה בטעות למזוז הפרשות לקרן השתלמות בשיעורים גבוהים מאלה שהיה אמור לקבל. בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות בשיעור של 7.5% במקום בגובה 5% וכן דמי הבראה, קצבת ביגוד ועוד.
משנתגלתה הטעות, באוקטובר האחרון, דרשה המדינה ממזוז להשיב את הכספים שקיבל, אך מזוז מתנגד.
על-פי הערכות, גובה התשלומים שעל מזוז להחזיר עומד על כ-100 אלף שקל. מאז פרש מזוז מתפקידו הוא משמש מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית. באחרונה עלה שמו כמועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.
על-אף שהדרישה להחזיר את הכסף נעשתה לפני שנה, עד כה לא חלה התקדמות בנושא. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המופקדת על תשלום השכר, טרם הביאה את העניין למיצוי. גורמים באוצר אמרו כי ככל הנראה בשבועות הקרובים תתקבל החלטה בנושא.
במקביל, בבדיקה שהתקיימה באגף החשב הכללי באוצר נתגלו טעויות בהפרשות תשלומים לקרן השתלמות וכן תשלומים עבור קצבת ביגוד ודמי הבראה לבכירים נוספים בשירות הציבורי, ובהם היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין. וינשטיין הבהיר לחשבת הכללית כי יקבל כל החלטה בעניינו וכי אם יידרש, ישיב את הכסף במלואו.
בינתיים תוקן שכרו של וינשטיין כך שהשיעור ההפרשה לקרן ההשתלמות שלו עומד על 5%. באגף החשב הכללי צפויים להמשיך ולבדוק כמה עובדים קיבלו את ההטבות ולקבל החלטה כיצד לנהוג.
על-פי החלטת הממשלה, שכר היועץ המשפטי לממשלה ותנאי שירותו זהים לאלה של שופט בית משפט עליון. ועדת הכספים, שהיא הגוף המוסמך לקבוע את גובה שכרם ותנאיהם של נושאי משרה שיפוטית, קבעה כי לשופט בית משפט העליון משולמת תוספת השתלמות בגובה 5% מהשכר. מכאן נגזר כי גם היועץ המשפטי לממשלה זכאי לתוספת השתלמות בגובה זה, ולא בתוספת של 7.5% כפי ששולמה למזוז. משכורתו של שופט בית המשפט העליון עומדת על כ-45 אלף שקל ויכולה להגיע גם ללמעלה מ-70 אלף שקל, בהתחשב בוותק.
באוקטובר 2013 פנה משרד המשפטים למזוז בדרישה להשיב את הכסף. במכתב שנשלח למזוז מאשרת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, לאה רקובר, כי בחוזה המיוחד שנחתם עימו ב-24 בפברואר 2004 נקבע כי שכרו, תנאי שירותו, התוספות וזכויותיו לגמלאות של מזוז יהיו כשכרו, תנאי שירותו וכזכויותיו לגמלאות של שופט בית המשפט העליון.
על-פי רקובר, משכורתם של שופטי העליון אינה כוללת תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד לנושא משרה שיפוטית, ולפיכך גם היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור תנאיו מושווים לאלה של שופט עליון, אינו זכאי לתשלומים אלה.
בתגובה לדרישה כתב מזוז חוות-דעת משפטית שבה הוא מסביר מדוע אינו מוכן להשיב את הכסף. במכתב ששלח מזוז לרקובר באוקטובר 2013, חלק מזוז על טענת משרד המשפטים כי מדובר בתשלומי יתר, ואף טען כי אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו.
מזוז מגולל את טענותיו על פני 4 עמודים. "עמדת משרד המשפטים, המבוססת על ההנחה שתנאי ההעסקה של היועץ המשפטי לממשלה זהים לאלה של שופט בית המשפט העליון, אינה מדויקת", הוא קובע במכתבו.
לדבריו, היועמ"ש אינו שופט בעליון, ולכן ההחלטה הנוגעת לשכר אינה חלה עליו. "היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד המדינה, שמינויו והעסקתו הם לפי חוק שירות המדינה, ושכרו נקבע בהתאם לכללים החלים על שכר עובדי המדינה", קובע מזוז, תוך שהוא מבסס את דבריו על הטענה כי הצמדת השכר מקורה בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה הקובעת את שכרו של היועץ המשפטי לממשלה.
עוד טען מזוז כי החלטת הממשלה היא כללית, ישנה ונתונה לפרשנויות שונות שקיבלו ביטויים בחוזים שונים שנחתמו עם כל היועצים המשפטיים לממשלה. לדבריו, לא מדובר בחוזים זהים, ועם כל יועץ נחתם חוזה אחר.
לטענתו, בפועל "מעולם לא חלה הצמדה מלאה בין תנאי ההעסקה של היועמ"ש לבין אלה של שופטי העליון". זאת, למעט בנוגע לשכר.
מזוז ממשיך וטוען כי "נוכח העובדה שכל השנים נהגו לשלם ליועץ המשפטי תוספת 7.5% לקרן השתלמות וכן דמי הבראה וקצובת ביגוד, ובהתחשב בכך כי כהונתי כיועץ הייתה ברצף לכהונתי כמשנה ליועץ במעמד מוקבל לשופט, בה נהניתי מהתשלומים הנ"ל, אין לדעתי יסוד לעמדתכם כי מדובר בתשלומי יתר ששולמו בטעות וכביכול בניגוד לדין".
עוד מוסיף מזוז כי גם אם מדובר בתשלום שנעשה בטעות, אין לדרוש השבתו באופן רטרואקטיבי. "האם אתם זכאים היום, שנים לאחר מעשה, לדרוש השבה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית!", נכתב במקור.
מזוז מסתמך בדבריו על פסק דין שניתן בתביעה של רופא שהועסק במשטרה, ושולם לו בטעות שכר גבוה ממה שהגיע לו במשך כ-10 שנים. בית הדין החליט לבסוף לתקן את שכרו, אולם לא חייב אותו להשיב את הכספים שניתנו לו, בניגוד לדרישת המדינה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי: "בשירות הציבורי ישנם נושאי משרה שיפוטית, ובכלל זה: שופטים בערכאות השונות, דיינים ורבנים ראשיים, שתנאי שכרם הוסדרו בהחלטות של הכנסת. בנוסף, ישנם מספר עובדים שתנאי שכרם מוצמדים לתנאי שכרם של שופטים, וביניהם: היועץ המשפטי לממשלה.
"בדיקה של אגף החשב הכללי, שנערכה לאחר גילוי טעות בחשבות משרד המשפטים, העלתה כי עבור חלק מנושאי המשרה השיפוטית וכן לעובדים שמוקבלים להם, הופרש לקרן ההשתלמות שיעור של 7.5% משכרם, כמו לכלל עובדי השירות הציבורי, בעוד שתנאי השכר האמורים כוללים זכאות להפרשה בשיעור של 5% בלבד משכרם. הטעות בשיעור ההפרשה תוקנה מכאן ואילך, בסמוך למועד שבו התגלתה.
"לעניין החזר למדינה של סכומים ששולמו ביתר לעובדים פעילים וכאלה שסיימו את תפקידם, מגבש אגף החשב הכללי הסדר, שיחול על כלל העובדים, לרבות העובדים הנזכרים בפנייה. הסדר זה יביא בחשבון את העובדה שמדובר בטעות שמקורה במנגנון הממשלתי, ואת הפריסה של ההחזר שיידרש.
"בנוסף, עלה בביקורת כי חלק מנושאי המשרה השיפוטית והמוקבלים להם, מקבלים תוספת הבראה וביגוד, כמו כלל עובדי המדינה, אף שקיים ספק בדבר זכאותם. נושא זה נמצא בבדיקה, וגם לגביו תהיה הכרעה שתחול על כלל נושאי המשרה והעובדים כאמור.
"היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לחשבת הכללית לגבש הסדרים אלה ללא מעורבות משרד המשפטים, על-מנת למנוע מראית-עין של
ניגוד עניינים בנושא זה. עוד בשעתו היועץ המשפטי הודיע לחשבת הכללית כי יחיל על עצמו כל הסדר כללי שתקבע החשבת הכללית".
מזוז הגיב לדברים באמצעות עורך דינו: "בשעתו נעשתה פנייה מטעם החשבות, שלפיה חלה טעות בחישובי ביגוד ודמי הבראה. הועברה תגובה מסודרת לעניין זה, ונמסר כי העניין מצוי בבדיקה בין משרדי המשפטים והאוצר".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "היות שהנושא מצוי בבדיקה באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, בעקבות ביקורת שנערכה מטעמם, הרי שאנו מפנים לתגובת משרד האוצר".
