רצון הורשע בעבירות מין, זוכה מעבדות

גואל רצון, מנהיג הכת שמנתה עשרות נשים וילדים, הורשע (יום ב', 8.9.14) ברוב עבירות המין שבהן הואשם. הוא זוכה מעבירת החזקת נשותיו וילדיו בתנאי עבדות. הכרעת הדין ניתנה על-ידי שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן-יוסף. רצון הואשם ב-18 סעיפי אישום, בראשם: עבירות מין - אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים. חלק מהעבירות שיוחסו לו בוצעו, לטענת המדינה, בקטינות - כולל בבנותיו אשר אף ילדו לו ילדים נוספים. עוד הואשם רצון בהחזקת נשותיו בתנאי עבדות רוחנית - הפעם הראשונה בה הופעל סעיף זה בישראל - ובקבלת דבר במרמה. כתב האישום מתייחס ל-21 נשים שילדו לרצון 40 ילדים ומתפרס על פני שנים ארוכות. לפי הנטען, רצון ניהל אורח חיים זה במשך 30 שנה. מעשיו לא נחשפו בשל האימה שהטיל על בני משפחתו והטראומות הקשות שנגרמו לקורבנותיו. "הנאשם לכד את הנשים אל תוך מבנה קבוצתי אנושי שלבש אופי של פסאודו-משפחה, הסובב סביב פולחן דמותו, ובתוכו הפך את הולדת ילדיו למטרה מרוממת ומכוננת שעל הנשים לשאוף לה, וכל זאת כדי להאדיר ולפאר אותו ובמקביל לשרתו ולספק את כל צרכיו", נאמר בכתב האישום. לטענת המדינה, רצון התעמר בנשים וביזה אותן, תוך גילוי יחס המבטל את אישיותן ועצמאותן ורמיסת דימויין וערכן העצמי. הוא בידל אותן מכל קשר חברתי חיצוני, לרבות משפחותיהן, ובכך פגע בשיקול דעתו וברצונן החופשי באופן ששיעבד אותן אליו ולרצונותיו. הוא "ניכס לעצמו את הנשים רק על-פי גחמותיו, ומתוך כוונה להעמיק את שליטתו בחייהן וכדי להביא לכניעתן ולבטלותן בפניו - כדי שאלו יספקו את צרכיו הכלכליים והמיניים". רצון טען, כי כל המעשים נעשו בהסכמה, וכי כל אישה שרצתה יכלה לעזוב את ביתו. כתב האישום הוגש בפברואר 2010 והמשפט התנהל בדלתיים סגורות, כדי לשמור על חסיון פרטיהן של הקורבנות. בשל כך גם לא התיר בית המשפט לפרסם דבר מתוך הכרעת הדין, למעט ההכרעה המשפטית בכל סעיף.