למרות ההוצאה האדירה, תלמידי ישראל מקבלים פחות

בעוד שההוצאה על חינוך בישראל היא גבוהה מאוד, נתון הוצאה השנתית לתלמיד הוא אחד הנמוכים בקרב המדינות מתועשות, על-פי דוח חדש שפורסם (יום ג', 9.9.14) על-ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD). על-פי הדוח החדש, ישראל מדורגת במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD בסך ההוצאה הכולל על מוסדות חינוך כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, שעמד על 7.3% בשנת 2011, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD: 6.1%. למרות זאת, ההוצאה השנתית לתלמיד נותרה נמוכה בהרבה מהממוצע של מדינות ה-OECD, כשישראל מוציאה 4,058 דולר לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי בשנת 2011, בהשוואה לממוצע במדינות OECD של 7,428 דולר. בחינוך היסודי בשנת 2011, ישראל הוציאה 6,823 דולר לתלמיד ו-5,712 דולר לתלמיד בחינוך העל-יסודי, בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD של 8296 דולר לתלמיד ו-9,280 דולר לתלמיד, בהתאמה. בשנת 2011, ישראל הוציאה 11,554 דולר לכל סטודנט בהשכלה הגבוהה, בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD של 13,958 דולר. הסיבה לסתירה הזו כביכול, על-פי הדוח, נובעת מהעובדה הפשוטה שלישראל יש שיעור גבוה יותר של תלמידים מקרב כלל האוכלוסייה - 31% לעומת 24% בממוצע במדינות ה-OECD.

מגמה מדאיגה: פחות צעירים פונים ללימודים גבוהים

הממצאים הראו עוד, כי ישראל מדורגת במקום הרביעי בין מדינות ה-OECD בהישגים בהשכלה הגבוהה בקרב בני 25 עד 64, כש-46% מהמבוגרים בקבוצת גיל זו החזיקו בתואר אקדמי בשנת 2012, לעומת t33% בממוצע במדינות ה-OECD. יתר על כן, מגילאי 55 עד 64, נתון כמעט כפול של ישראלים החזיקו בתואר אקדמי בהשוואה לקבוצת גיל זו במדינות OECD אחרות - 47% לעומת 25%, בהתאמה. עם זאת, בעוד שכמעט מחצית מבני 55 עד 64 הינם בעללי תואר אקדמי רק 45% מבני 25 עד 34 השיגו תואר אקדמי. הדבר מעיד על מגמה חריגה לפיה האוכלוסייה המבוגרת היא משכילה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הצעירה יותר. זאת, בעוד שבמדינות OECD אחרות אנשים צעירים יותר הגיעו ברובם ליותר הישגים בהשכלה הגבוהה מאלו שבקבוצת הגיל המבוגרת יותר. על-פי הדוח, רמה גבוהה של השכלה היא בעלת חשיבות עליונה בשוק העבודה הישראלי. נכון ל-2012, שיעורי התעסוקה של מבוגרים בגילי 64-25 בעלי השכלה גבוהה עמדו על 85% לעומת 47% בקרב אלו שללא תואר אקדמי. בנוסף, הכנסתם של מבוגרים בעלי תארים גבוהים בישראל היא גבוהה יותר, כשתואר אקדמי מגדיל את הכנסתם של בעליו ב-52% בממוצע. השפעה זו גדולה אף יותר עבור נשים שרכשו השכלה גבוהה - עם גידול של 71% בהכנסתן. הדוח גם מדגיש את העובדה שהחינוך בגיל הרך הוא מפותח בישראל, כששיעור המשתתפים בחינוך זה מבין בני השלוש עמד על 86% בשנת 2012, לעומת 70% בממוצע במדינות ה-OECD. הסיבה לנתון גובה זה נובעת מכך שבישראל קיים חוק חינוך חובה החל מגיל זה. עוד נקודה מעניינת בדוח נובעת מכך שישראל רשמה את השיפור הגדול ביותר בקרב תלמידיה בביצועים במקצוע המתמטיקה בקרב מדינות ה-OECD, עם שיפור ממוצע בתוכנית הבינלאומית להערכת ביצועי סטודנטים (PISA) של יותר מארבע נקודות בשנה בין השנים 2003 ל-2012. עם זאת, ישראל עדיין מפגרת מאחור בציוני מבחנים בהשוואה למדינות OECD אחרות.