|
1 |
|
|
הוא קייטנה לעומת משפט זדורוב.
צריכים לנער את עץ התביעה הרקוב כך שכל הצואה הזאת תיפול ארצה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
urixo |
|
|
2 |
|
|
חשבתי חלפה התקופה בה נמשחו מומחי התביעה לדוברי אמת צרופה ולגבי מומחי ההגנה נפסק כי הם שכירי חרב חמדנים. בא מחוזי נצרת והחזיר אותנו לימי הביניים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביקו הסניגור |
|
|
3 |
|
תגובה |
|
צנחן | 10/09/14 22:26 |
|
|
האם ניתן להטיל מגבלות על שי ניצן בגלל אי יכולתו לחתור כראש התביעה לחקר האמת ורק האמת? האם ניתן לפטור אותנו סוף סוף מעונשו של זה? ומילה אחת טובה לד״ר חן קוגל יישר כוח המשך לדבוק באמת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צנחן |
|
|
4 |
|
|
מה הפרקליטות רוצה לשדר
האם המסר הוא שהפרקליטות תקבע:
מי יהיו השחקנים. מי יהיה השופט ומה תהיה התוצאה
האם אפשר להבין שהפתולוג המשפטי יהיה חייב להיות מתואם עם הפרקליטות והתוצאות יהיו בהתאם ???
משטרים אפלים ?? אצלנו ??
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מוטי מ. |
|
|
|
|
|
נשיא ביהמ"ש המחוזי יצחק כהן ישב בראש ההרכב שהרשיע את זדורוב בזריזות, ונאלץ לחזור לדון בתיק במצוות ביהמ"ש העליון כדי לאפשר לסנגוריה להגיש את חוות דעתה של ד"ר רזניק הסותרת את ממצאיו. בצורה בלתי מקובלת המעוררת ספקות פסל את חוות הדעת שהגישה הסנגוריה לחלוטין בלשון בלתי מקובלת ושימוש במלים בוטות, ושוב הרשיע את זדורוב. היה זה תוך שיתוף פעולה עם הפרקליטות שהודיעה שלא תסכים להגשת חוות דעת נוספת, והפעם של מנהל המכון לרפואה משפטית, כי היא אסרה עליו להעיד אך הודיעה לבית המשפט שחוות דעת זו שוללת את חוות הדעת של רזניק, מה שהתברר במשפט רזניק שהיה זה סילוף האמת מאחר שמנהל המכון, חן קוגל, תמך לחלוטין בחוות הדעת של רזניק. (האם אין מקום להעמיד את הפרקליטות לדין על מסירת מידע כוזב לבית המשפט?)אם היתה מוצגת יתכן שעל השופט כהן וחבריו להרכב היו נאלצים לזכות את זדורוב. ביהמ"ש העליון הורה כעת לשוב לדון בתיק ולשמוע את את חוות הדעת של מנהל המכון, אלא שבינתיים נשתבשו הדברים, לאור התלונות על התנהגותו של השופט במישור ההטרדה המינית. מתברר גם כי תלונות אלה היו ידועות כבר זמן רב עוד קודם לכן לפרקליט המדינה הקודם, משה לדור, שגם הוא היה מעוניין בהרשעת זדורוב כדי לזקף עוד "ניצחון" לפרקליטות בראשה עמד, וכן גם לגורמים אחרים ברמה גבוהה במערכת הפרקליטות. אך הם העלימו מידע זה, בין בידיעת השופט ובין בלא ידיעתו, כדי שהשופט ירשיע את זדורוב בכל מקרה. האם יתכן שאותם גורמים משפטיים הבטיחו שאותם גורמים משפטיים ימליצו, בתמורה,על העלאתו לבית המשפט העליון, ולהמלצתם יש משקל נכבד? אלא שכאן השתבשה התכנית. הידיעה שכהן הומלץ לעליון גרמה להעלאת התלונות נגדו, מצד מתלוננות שלולא כן כלל לא היו מתעוררת כעת.
אינני בטוח שפרקליט המדינה לשעבר יחקר על שתיקתו. בנושא מסמך הרפז, המשטרה אצה להמליץ על העמדה לדין של הפרקליט הצבאי הראשי על כך שהודיע למשטרה על המסמך שהיה בידי הרמטב"ל רק למחרת היום לאחר שנודע על כך, ואילו כאשר מדובר בפרקליט מדינה שלא מסר כל מידע אלא רק לאחר תקופה ארוכה - השתיקה חוגגת. היכן המשטרה שתחקור מפני מה פרקליטות המדינה במשטט זדורוב נתנה הודעה שאינה אמת בדבר תוכנה של חוות הדעת של מנהל המכון לרפואה משפטית כדי לעוות משפט?
האם לסדום דמינו? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירוחם |
|
|
|
|
|
לשון החוק לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי:
" 74. עיון בחומר החקירה [67] [תיקון: תשנ"ה, תש"ע(2)]
(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".
לנאשמים רבים הפרקליטות בניגוד לחוק מסרבת לאפשר לעין ולצלם את חומר החקירה. סנגורים הבאים לקבל את חומר החקירה מנועים לפי כללי האתיקה אותם קבעה לשכת עורי הדין, לצלם לוידאו וכך לתעד את התנהגות הפרקליטים. הפרקליטות מסתירה חומרי חקירה בתירוצי תקלות מסוגים שונים. פרקליטים רבים אינם מוסרים את כל החומר לנאשמים בטענה שהחומר שלא נמסר אינו קשור להרשעתם...כלומר החומר הוא דוקא לטובת הנאשם. זו גישתם במקום להתיחס אל כל החומר כדי להגיע לאמת גם אם הוא מוביל למסקנה שאין אשמה ואין הצדקה לכתב אישום. הם מנסים בכל דרך להשיג הרשעה, ומונעים מנאשמים הגנה לצורך זיכויים.
הפרקליטות זוכה לגיבוי בית המשפט, מחומר זה באים רוב השופטים ואם לא, הם מגיעים מהתביעה המשטרתית שהיא אף גרועה בהרבה מהפרקליטות [שופטים פליליים אחרים מגיעים מעריכת דין אזרחית, אין להם מושג בפלילים והם מסתגלים למקובל – הכל כדי להרשיע]. על כן לא כל השופטים נענים לבקשת הנאשמים לאפשר להשלים את החומר החסר. למרות שהמונח "חומר חקירה" הינו רחב שופטים יוצאי תביעה כמו מרים נאור טוענים כי "חייבת ההגנה להסתפק בהערכת הפרקליטות שאין בכוחם של הפרטים האמורים לסייע לה" וכן "נקודת המוצא היא "שפרקליטים ממלאים את תפקידם בנאמנות בהגינות ובמיומנות מקצועית", על ההגנה לקבל את קביעתם. השאלה היא למי התביעה נאמנה? זה בניגוד לחוק! וכמו גישת הפרקליטות שופטים טענו שאין לכלול כ"חומר החקירה " ראיות ששיכותן לתביעה רחוקה ושולית. זה מנוגד לכל התיחסות רצינית להוכחות לגביהן כל דבר הינו חשוב ואין לדעת מראש איזה חומר יכול להפריך אשמה ולהוכיח חפות ותכופות לכן נפסל. זוהי גישה בלתי אנושית המעצימה רק את מוסדות המדינה על חשבון האנשים, והיא מנוגדת להתימרות השופטים לדמוקרטיות לעצמאות ואוביטיביות שיפוטית שהיא התכונה החשובה ביותר אצל שופט – גישה זו נקראת פשיסטית. כך עצם הזכות לקבל ולעין בחומר החקירה הוגבלה ביותר בדלת צדדית עד לביטול ערך. בשלב מאוחר יותר שפיטה אמנם החליטה על הקלה והרחבה של הפירוש למונח חומר חקירה וקבעה כי גילוי האמת העובדתית הינה ממטרות העל במשפט הפלילי. בית המשפט קבע: "..אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול דעתו המקצועי". זאת ועוד נקבע כי : "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו". אלא שיחד עם זאת מייד "כאיזון" סייגו קביעתם בצורך ביסוד עובדתי ממשי כי חומר מסויים יסייע להגנה."ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו". באם הנאשם אינו מצליח להוכיח זאת, בית המשפט קובע כי החומר אינו להגנתו! השאלה כיצד יכולה ההגנה להוכיח אם לא ראתה את החומר? שהרי רק לאחר שרואים ולומדים את החומר יודעים מה יש בו! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
|
|
|
בעוד שרשמית או תאורטית לנאשם זכות לעין בחומר החקירה, ולהציגה בבית המשפט, תובעים רבים מביעים התנגדות בטענות שונות ומשונות. כך לחוק האוסר על התביעה להתערב באופן ההגנה, נלקחת מהנאשם הזקוק להוכחות לזיכויו - אכן נאשמים זקוקים להוכחות לחפותם, הזכות להציג זאת בבית המשפט. נאשם חף יודע שהוא חף והוא לעיתים גם יודע שקיימות הוכחות לחפותו, אך התובע יכול בכל תירוץ לסרב ובית המשפט הרואה עין בעין עם התביעה אינו מתערב!
תודות ליחסי הציבור וחסידיהן של הרשויות המדגישות את היותן אחראיות ל"שלטון החוק" אזרחים רבים אינם מודעים לעובדות אלו ואינם יכולים לחזות את התנהלותן והם מתודעים לה כמו אל רעם ביום בהיר. הפרקליטות פעם אחר פעם מוכיחה את חוסר עצמאותה וחוסר מקצועיותה בעשותה בדיוק את מה שמהשטרה מצפה ממנה בחפותה על פשעי המשטרה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
|
|
|
דמוקרטיה פירושה המילולי שלטון העם. האמצעי לדמוקרטיה ריבון המורכב מנציגים נבחרים ואלו מחוקקים מטעמו לטעמו והעיקר למענו. בדמוקרטיה - שלטון העם מתקיים שלטון החוק המחייב את כולם, בשלטון החוק הכונה היא שעל האזרחים וכך גם על השלטון להכיר בעליונות החוק לקימו ורק לפיו לפעול. במצב של שלטון החוק מערכת החוקים מחייבת את כפיפות כולם אליה, את האזרחים וכמותם גם את הרשויות. לאזרחים מותר הכל להוציא מה שאיננו חוקי לרשויות והממלאים תפקיד בהן ככאלה, מותר להם רק מה שכתוב בחוק. עליונות החוק היא המעניקה לאנשים ביטחון חירות ושאר שירותים. במדינה דמוקרטית חייב להתקיים שויון בפני החוק.
זהו המצב התקין. אלא שבישראל רשויות החוק החליטו שדמוקרטיה פרושה לא שלטון העם אלא רק "שלטון החוק" ובשל הכוח הרב הניתן להן אף הרחיקו לכת והחליטו שהן עצמן החוק! רשויות החוק רואות את עצמן כחוק בהתגלמותו ומזהות את שלטונן עם "שלטון החוק". לכן על פי התפישה הרודנית של רשויות אכיפת החוק ועמן חסידיהם – חלק לא מבוטל בעם, רשויות החוק הן עצמן החוק ולכן => הן "ה" דמוקרטיה" על כן => דמוקרטיה הינה שלטון ללא מיצרים שלהן => מכאן שכל פיקוח עליהן ודרישה מהן לנהוג על פי החוק, הינו => פגיעה בשלטונן המוחלט ומכאן => פגיעה ב"שלטון החוק" על כן גם => פגיעה בדמוקרטיה. רשויות החוק וחסידיהן השוטים מזהירים שאסור "להפריע" לפרקליטות, אסור לפקח עליה כיון שזו "פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
שלטון החוק פירושו שגם על הרשויות לנהוג לפי החוק אך החוק איננו מופעל לגביהן. הפרקליטות מעולם לא רשמה כתב אישום נגד חוקרי משטרה אשר זיופים רבים וגלויים לה – מי שיודע אחרת שיקום! במקום זאת הפרקליטות משלימה את רמאויות המשטרה מסתירה את הביכול הראיות שניכר בהן מייד שהן מזוייפות ומציגה את אותן כביכול ראיות שהזיוף בהן אינו גלוי כל כך. בכך הפרקליטות נוטלת חלק במעשים הפליליים ומוסיפה את שלה. הפרקליטות משמיעה חזור והשמע את הביטוי "שלטון החוק" - הכל נעשה בשם "שלטון החוק" ועוד מזהירים אותנו הציבור מפני אנרכיה. לכן קידום "השגים" – כמו הרשעות שוא שהרשויות עצמן הציבו גם אם מנוגדות לחוק, הוא בעינהן קידום שלטון החוק. רשויות החוק ובעלי התפקידים בהן רואים את עצמם כבעלי סמכות כפיה על אזרחים אך לא כמחויבים הם עצמם לנהוג לפי החוק. כל דרך כשרה לכך כולל פריעת חוקים. האנרכיה הינה לא אחרת מאשר רשויות האכיפה ובתוכן לפרקליטות חלק מכובד מאוד. כיון שהפרקליטות איננה משתדלת לשמור על החוק, עבריינות שלטונית נעשית כדבר שבשגרה כשרשויות החוק העברניות מחפות זו על זו, הכל בשם "שלטון החוק".
לרשות הפרקליטות עומדת המשטרה אשר מוסרת לה את כל חומר החקירה. הפרקליטות יכולה להורות למשטרה להשלים חקירה, היא יכולה לחקור לודא בעצמה, להחליט לסגור תיק או להגיש כתב אישום. לאזרח/נאשם לא עומדת לרשותו המשטרה כדי שיורה לה להשלים חקירה או לעין מחדש במסקנותיה. אין לו יכולת לחקור בעצמו והוא חייב להסתמך על מה שפרקליטות מואילה למסור לו. מה עוד שמסקנותיו לא מתקבלות בפרקליטות או בבית המשפט. כל זאת למרות שלכל נאשם חייבת להנתן זכות הגנה ולכן זכות לעין ולהעתיק את חומר החקירה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
5 |
|
|
את המדינה ייצגה עו"ד דורית יפרח-דרורי, ואת ההסתדרות הרפואית - עו"ד ארנה לין.
לזכור את שני השמות הללו, וכמובן את ויינשטיין-עבריין וכן את גרמן-פרח'ה.
בדרך למדינה וחברה מתוקנת עלינו לזכור כי הדברים שונים מכפי שהם נראים, אם מספרים לנו על המערכת המשפטית המהוללת.... אז המציאות שונה בתכלית השינוי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פוטו-אופ |
|
|
|
|
|
פעלה כידידת בית המשפט. היא הייתה לטובת מאיה פורמן.
גרמן גם היא הייתה לטובת מאיה פורמן. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חותר לצדק |
|
|
6 |
|
|
ניצב כמו ניסו שחם האונס עם ניצב שטיין המשתתף במסיבת אלכהול בביתו של פושע כרונאל פישר ועם ניצב כמנשה ארביב ורבו "רב החסד" פינטו מי עוד נותן אימון בגוף הרקוב הנקרא משטרת ישראל כשבפועל היא מזכירה יותר כנופית מאפיה אופינית מאשר משטרה ראויה. כל הקלישאות על שיש לנו משטרה אחת הם דברים בעלמא מה שיש זה פשע משטרתי לכל אורך השדרה לכן קצין כמו קרמשניט מוצא את עצמו ממודר כי הינו מפריע למושחתים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צורי |
|
|
7 |
|
|
מוקצה בעיני הפרקליטות וצרת הבריאות גרמן. עד לאיזה תהומות התדרדרה רשות האכיפה במדינה ההולכת מחיל אל חיל בשחיתות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צורי |
|
|
8 |
|
|
כולם משקרים מטים את העובדות ואינך יודע איפה האמת ואיפה הצדק. אין על מי לסמוך |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירושלמית |
|
|
9 |
|
|
אסור יהיה למנותו בעתיד לשופט או ליועץ המשפטי לממשלה. הוא נכשל כישלון מוסרי ומשפטי כאחד. ביזיון אחד גדול. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורש צדק |
|
|
|
|
|
בכל משטר מתוקן היתה דעתך כדעה הקובעת. אלא שלפי נסיון העבר אצלנו, דוקא לשי ניצן יש סיכויים טובים לעלות ולהגיע אף לבית המשפט העליון. "מנהלי המדינה" במשרד המשפטים ופרקליטות המדינה ימליצו בחום ובכוח למנותו, כי הוא אחד משלהם ויסרבו לוותר עליו. אנו שבעי דוגמאות של פרקליטים ויועצים במשרד המשפטים שזכו לקידום למרות, ואולי בגלל, ביקורת חמורה שנמתחה על יושרתם, לרבות העלמת עובדות מכריעות מבית המשפט או אפילו הסתרת ראיה חשובה אם היא לטובת הנאשם ומפריעה לפרקליטות שעבורה החשיבות הגדולה היא "לנצח" במשפט גם אם היא יודעת שייעשה אי צדק מוחלט (זוכרים את פרשת ברנס?)... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירוחם |
|
|
|
|
|
דמוקרטיה פירושה המילולי שלטון העם. האמצעי לדמוקרטיה ריבון המורכב מנציגים נבחרים ואלו מחוקקים מטעמו לטעמו והעיקר למענו. בדמוקרטיה - שלטון העם מתקיים שלטון החוק המחייב את כולם, בשלטון החוק הכונה היא שעל האזרחים וכך גם על השלטון להכיר בעליונות החוק לקימו ורק לפיו לפעול. במצב של שלטון החוק מערכת החוקים מחייבת את כפיפות כולם אליה, את האזרחים וכמותם גם את הרשויות. לאזרחים מותר הכל להוציא מה שאיננו חוקי לרשויות והממלאים תפקיד בהן ככאלה, מותר להם רק מה שכתוב בחוק. עליונות החוק היא המעניקה לאנשים ביטחון חירות ושאר שירותים. במדינה דמוקרטית חייב להתקיים שויון בפני החוק.
זהו המצב התקין. אלא שבישראל רשויות החוק החליטו שדמוקרטיה פרושה לא שלטון העם אלא רק "שלטון החוק" ובשל הכוח הרב הניתן להן אף הרחיקו לכת והחליטו שהן עצמן החוק! רשויות החוק רואות את עצמן כחוק בהתגלמותו ומזהות את שלטונן עם "שלטון החוק". לכן על פי התפישה הרודנית של רשויות אכיפת החוק ועמן חסידיהם – חלק לא מבוטל בעם, רשויות החוק הן עצמן החוק ולכן => הן "ה" דמוקרטיה" על כן => דמוקרטיה הינה שלטון ללא מיצרים שלהן => מכאן שכל פיקוח עליהן ודרישה מהן לנהוג על פי החוק, הינו => פגיעה בשלטונן המוחלט ומכאן => פגיעה ב"שלטון החוק" על כן גם => פגיעה בדמוקרטיה. רשויות החוק וחסידיהן השוטים מזהירים שאסור "להפריע" לפרקליטות, אסור לפקח עליה כיון שזו "פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
שלטון החוק פירושו שגם על הרשויות לנהוג לפי החוק אך החוק איננו מופעל לגביהן. הפרקליטות מעולם לא רשמה כתב אישום נגד חוקרי משטרה אשר זיופים רבים וגלויים לה – מי שיודע אחרת שיקום! במקום זאת הפרקליטות משלימה את רמאויות המשטרה מסתירה את הביכול הראיות שניכר בהן מייד שהן מזוייפות ומציגה את אותן כביכול ראיות שהזיוף בהן אינו גלוי כל כך. בכך הפרקליטות נוטלת חלק במעשים הפליליים ומוסיפה את שלה. הפרקליטות משמיעה חזור והשמע את הביטוי "שלטון החוק" - הכל נעשה בשם "שלטון החוק" ועוד מזהירים אותנו הציבור מפני אנרכיה. לכן קידום "השגים" – כמו הרשעות שוא שהרשויות עצמן הציבו גם אם מנוגדות לחוק, הוא בעינהן קידום שלטון החוק. רשויות החוק ובעלי התפקידים בהן רואים את עצמם כבעלי סמכות כפיה על אזרחים אך לא כמחויבים הם עצמם לנהוג לפי החוק. כל דרך כשרה לכך כולל פריעת חוקים. האנרכיה הינה לא אחרת מאשר רשויות האכיפה ובתוכן לפרקליטות חלק מכובד מאוד. כיון שהפרקליטות איננה משתדלת לשמור על החוק, עבריינות שלטונית נעשית כדבר שבשגרה כשרשויות החוק העברניות מחפות זו על זו, הכל בשם "שלטון החוק".
לרשות הפרקליטות עומדת המשטרה אשר מוסרת לה את כל חומר החקירה. הפרקליטות יכולה להורות למשטרה להשלים חקירה, היא יכולה לחקור לודא בעצמה, להחליט לסגור תיק או להגיש כתב אישום. לאזרח/נאשם לא עומדת לרשותו המשטרה כדי שיורה לה להשלים חקירה או לעין מחדש במסקנותיה. אין לו יכולת לחקור בעצמו והוא חייב להסתמך על מה שפרקליטות מואילה למסור לו. מה עוד שמסקנותיו לא מתקבלות בפרקליטות או בבית המשפט. כל זאת למרות שלכל נאשם חייבת להנתן זכות הגנה ולכן זכות לעין ולהעתיק את חומר החקירה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
10 |
|
|
על המילה "צדק", שמעו שמערכת החוק של ישראל?
הצדק האולטימטיבי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דרור ג. |
|
|
11 |
|
|
על המילה "צדק", שמעו שמערכת החוק של ישראל?
הצדק האולטימטיבי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דרור ג. |
|
|
12 |
|
|
לשון החוק לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי:
" 74. עיון בחומר החקירה [67] [תיקון: תשנ"ה, תש"ע(2)]
(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".
לנאשמים רבים הפרקליטות בניגוד לחוק מסרבת לאפשר לעין ולצלם את חומר החקירה. סנגורים הבאים לקבל את חומר החקירה מנועים לפי כללי האתיקה אותם קבעה לשכת עורי הדין, לצלם לוידאו וכך לתעד את התנהגות הפרקליטים. הפרקליטות מסתירה חומרי חקירה בתירוצי תקלות מסוגים שונים. פרקליטים רבים אינם מוסרים את כל החומר לנאשמים בטענה שהחומר שלא נמסר אינו קשור להרשעתם...כלומר החומר הוא דוקא לטובת הנאשם. זו גישתם במקום להתיחס אל כל החומר כדי להגיע לאמת גם אם הוא מוביל למסקנה שאין אשמה ואין הצדקה לכתב אישום. הם מנסים בכל דרך להשיג הרשעה, ומונעים מנאשמים הגנה לצורך זיכויים.
הפרקליטות זוכה לגיבוי בית המשפט, מחומר זה באים רוב השופטים ואם לא, הם מגיעים מהתביעה המשטרתית שהיא אף גרועה בהרבה מהפרקליטות [שופטים פליליים אחרים מגיעים מעריכת דין אזרחית, אין להם מושג בפלילים והם מסתגלים למקובל – הכל כדי להרשיע]. על כן לא כל השופטים נענים לבקשת הנאשמים לאפשר להשלים את החומר החסר. למרות שהמונח "חומר חקירה" הינו רחב שופטים יוצאי תביעה כמו מרים נאור טוענים כי "חייבת ההגנה להסתפק בהערכת הפרקליטות שאין בכוחם של הפרטים האמורים לסייע לה" וכן "נקודת המוצא היא "שפרקליטים ממלאים את תפקידם בנאמנות בהגינות ובמיומנות מקצועית", על ההגנה לקבל את קביעתם. השאלה היא למי התביעה נאמנה? זה בניגוד לחוק! וכמו גישת הפרקליטות שופטים טענו שאין לכלול כ"חומר החקירה " ראיות ששיכותן לתביעה רחוקה ושולית. זה מנוגד לכל התיחסות רצינית להוכחות לגביהן כל דבר הינו חשוב ואין לדעת מראש איזה חומר יכול להפריך אשמה ולהוכיח חפות ותכופות לכן נפסל. זוהי גישה בלתי אנושית המעצימה רק את מוסדות המדינה על חשבון האנשים, והיא מנוגדת להתימרות השופטים לדמוקרטיות לעצמאות ואוביטיביות שיפוטית שהיא התכונה החשובה ביותר אצל שופט – גישה זו נקראת פשיסטית. כך עצם הזכות לקבל ולעין בחומר החקירה הוגבלה ביותר בדלת צדדית עד לביטול ערך. בשלב מאוחר יותר שפיטה אמנם החליטה על הקלה והרחבה של הפירוש למונח חומר חקירה וקבעה כי גילוי האמת העובדתית הינה ממטרות העל במשפט הפלילי. בית המשפט קבע: "..אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול דעתו המקצועי". זאת ועוד נקבע כי : "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו". אלא שיחד עם זאת מייד "כאיזון" סייגו קביעתם בצורך ביסוד עובדתי ממשי כי חומר מסויים יסייע להגנה."ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו". באם הנאשם אינו מצליח להוכיח זאת, בית המשפט קובע כי החומר אינו להגנתו! השאלה כיצד יכולה ההגנה להוכיח אם לא ראתה את החומר? שהרי רק לאחר שרואים ולומדים את החומר יודעים מה יש בו! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
13 |
|
|
אני כבר רשמתי ב- 2010 רשומה בעניין חפותו של זדורוב .
מחריד לחשוב ששופט שחשוד בעבירות הנ"ל הרשיע אדם חף מפשע.
מי יודע אלו שלדים מסתתרים בארונותיהם של השופטים האחרים.
ולא תאמינו אך יש מקרים בהם מנהלים תיקים חסויים לחלוטין לאחר שהעלילו במזיד עלילות קפקאיות על חפים מפשע.
הלינק לרשומה:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זכויות יסוד |
|