איום עקיף ברצח כלפי חרדים שיתגייסו לצה"ל הופיע בשבוע שעבר במודעה שפורסמה בריכוזים חרדיים בירושלים. חיילים אלו כבר ספגו תקיפות פיזיות, וכרוז מסוג זה עלול לסלול את הדרך לפגיעות חמורות עוד יותר ואף לנסיונות רצח.
"הוועדה הציבורית בראשות מרנן ורבנן שליט"א" קראה להתייצב להפגנה ביום חמישי שעבר (11.9.14), נגד מי שכינתה "האויב האכזרי" שמטרתו להגשים את שאיפתה של הציונות - "לא להשאיר זכר לדת ולתורת ישראל". ועדה זו כינתה את אנשי המשטרה הצבאית "רוצחים" וטענה שהם פורצים באישון לילה לבתיהם של "יקירי ירושלים" ומתעללים בהם, ואילו נגד שוטרי משטרת ירושלים נטען שהם מבצעים "פשעים בינלאומיים" כלפי מי שמוחים "על משמר הדת".
הציבור נקרא להתייצב "למלחמה בעמלק הציוני" - מונח שמשמעותו מלחמת חורמה עד להשמדה פיזית מלאה. בהמשך הכרוז נאמר: "נסלק מהשכונות החרדיות את הבוגדים טמאי הנפש שפלטם הענן וחשקה נפשם בצבא מדין [שהכשיל את בני ישראל בעבירות מין], חיילי השח"ר והנח"ל החרדי, לבל תדרוך רגליה [כך במקור] בין יהודים חרדים, נגרשם אל עבר הר הרצל כי שם מקומם". המשפט האחרון מתייחס לבית העלמין הצבאי, ומהווה למעשה הסתה לרצוח את החיילים החרדים.
כרוז אחר נחתם בגלוי בידי ראשי הרבנים החרדיים - הרב טוביה וייס, הרב משה שטרנבוך ואחרים. סגנונו פחות אלים, אך גם בו ניתן למצוא לשון חריפה במיוחד. הם מכנים את חוק הגיוס "חוקי אוון" וקובעים שמי שמשתפים פעולה עם ישיבות בהן יש לימודי בגרות - הוא "חוטא ומחטיא את הרבים ומסייע בידי עוברי עבירה". הביטוי הראשון משמש במשנה לתיאור חטאים חמורים ביותר ומתייחס לירבעם בן נבט, שהכניס עבודה זרה ממוסדת לממלכת ישראל בראשית ימי הבית הראשון.
הרבנים אוסרים לפרסם מודעות של מוסדות בהם יש לימוד בגרות ולימודים אקדמיים, "ובפרט שעלולים להביא פעילות הקשורים לצבא וכיוצא בזה", וכן מודעות של יועצים וארגונים המפנים למוסדות מסוג זה.
