הקרב על תקציב הביטחון מגיע לשיא: עלות מבצע "צוק איתן" הינה 6.5 מיליארד שקל ולא 9 מיליארד שקל - כך עולה מאומדן של משרד האוצר.
עבאדי-בויאנג'ו סבורה כי יש להפחית מהסכום כ-300 מיליון שקל נוספים שהוצאו לדעתה עבור הוצאות שאינן קשורות למבצע. כמו-כן מתנגדת החשבת הכללית להכרה בסכומים שצה"ל מבקש לצורך החזרת הכוחות לכשירות מבצעית.
האומדן שאליו הגיע האוצר נמוך בכ-2.5 מיליארד שקל מהאומדן של מערכת הביטחון, העומד על 9 מיליארד שקל. שני האומדנים מתבססים על מערכת דיווחים ראשונה מסוגה שפעלה בתקופת המבצע ושהעבירה דיווחים מפורטים על שימוש בתחמושת ועלויות הפעלת הכוחות.
הכוונה באוצר ובמערכת הביטחון היא לשלם לצבא את ההוצאות שהוציא במהלך המבצע "מהשקל הראשון" זאת בניגוד למשל למבצע עמוד ענן שאת הוצאותיו ספגה מערכת הביטחון מתקציבה השוטף. ההבדל נעוץ באורל המבצע ובעלויות הכבדות שלו - שהפכו אותו למלחמה לכל דבר. שני הצדדים ציינו כי המערכת הביאה את השקיפות והבקרה של הוצאות הצבא לרמה חסרת תקדים. לאחר המבצע המשיכו צוותים משותפים לחשבת הכללית ולמשרד הביטחון בניתוח הדיווחים.
בין היתר עסקו בכך חשב משרד הביטחון צחי מלאך, היועץ הכספי לרמטכ"ל
ראם עמינח ואנשי אגף התקציבים בצה"ל והחשב הכללי באוצר. הבדיקה שנערכה בתום מבצע צוק איתן כללה ספירות מלאי מחודשות של מחסני התחמושת הצה"ליים ובמקום שלא ניתן היה לבצע ספירות כאלה - אומדנים כלליים.
