פחות ממחצית המלצות טרכטנברג יושמו

ביולי 2014 מלאו שלוש שנים למחאה החברתית, שהחלה עם הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב ונחתמה עם דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, היא ועדת טרכטנברג. לפני כשלוש שנים, ב-26 בספטמבר 2011, הגישה ועדת טרכטנברג את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו. בחודשים האחרונים ביצעו חוקרי המרכז לצדק חברתי ולדמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר מחקר העוקב בתמציתיות אחר מידת יישומן של המלצות ועדת טרכטנברג על-ידי שתי ממשלות ישראל האחרונות. סקירה שהוציאו החוקרים עמית בן צור ואמנון פורטוגלי חושפת כי הממשלה אומנם אימצה 87% מהמלצות הוועדה, אבל הוציאה לפועל 43% בלבד מהן. הדוח קובע כי לא חל שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית-חברתית ולא גדלה באופן מהותי ההשקעה הציבורית, בין היתר משום שמלכתחילה, בניגוד לדימוייה הציבורי, הוועדה לא המליצה על שינוי מהותי במדיניות הכלכלית-חברתית. כתגובה למחאה, הממשלה גילתה מחויבות גבוהה ליישום ההמלצות לעומת ועדות קודמות - אבל היישום חלקי ולקוי. גם לאחר חילופי הממשלות, בין השאר בעקבות המחאה, המדיניות נותרה בעינה. עוד עולה כי המלצות מרכזיות מתוך דוח טרכטנברג תקועות. כך למשל, גולת הכותרת של ההמלצות - פרק החינוך: שלושה תחומים בחינוך, שהיו מסמלי ההצלחה של ועדת טרכטנברג - מעונות ומשפחתונים לגילאי 0-3, צהרונים לגילאי 9-3, וסבסוד תשלומי ההורים למערכת החינוך - תקועים עוד מהממשלה הקודמת ותקציביהם קוצצו בממשלה הנוכחית. למרות המלצותיה של הוועדה שהדגישה "את הצורך בקיום תהליך מהיר ושקוף....והבניית הליך אפקטיבי של מעקב ובקרה ליישום". חוקרי המרכז נתקלו בהיעדר שקיפות ובהיעדרו של מעקב מסודר אחר יישום ההמלצות. עמית בן צור: "מאות האלפים שיצאו לרחובות גרמו למחויבות גבוהה של הממשלה, ביחס לעבר, ליישום ההמלצות. עם זאת, הוועדה לא המליצה לשנות את התפיסה הכלכלית-חברתית של הממשלה, אלא פעלה בתוך המסגרת הקיימת שבגללה פרצה המחאה. גם בתוך המסגרת המוגבלת הזו, הוועדה לא הצליחה להביא ליישום חלק ניכר מהמלצותיה".