פחות מחצי מהמלצות טרכטנברג יושמו עד היום

ביולי 2014 מלאו שלוש שנים למחאה החברתית, שהחלה עם הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב ונחתמה עם דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, הידועה גם כוועדת טרכטנברג. בדיוק לפני שלוש שנים, ב-26 בספטמבר 2011, הגישה הוועדה את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו. ומה קרה מאז? את התשובה לשאלה הזו בדקו בחודשים האחרונים חוקרי מרכז חזן לצדק חברתי ודמוקרטיה, כדי לראות מה היא מידת יישומן של המלצות ועדת טרכטנברג על-ידי שתי ממשלות ישראל האחרונות. דוח המעקב שהוציאו החוקרים עמית בן צור ואמנון פורטוגלי חושף כי הממשלה אומנם אימצה 87% מהמלצות הוועדה, אבל נכון לעכשיו הוציאה לפועל 43% בלבד מהן. הדוח קובע כי לא חל שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית-חברתית ולא גדלה באופן מהותי ההשקעה הציבורית, בין היתר משום שמלכתחילה, בניגוד לדימוייה הציבורי, הוועדה לא המליצה על שינוי מהותי במדיניות הכלכלית-חברתית. כתגובה למחאה, אומרים מחברי הדוח, הממשלה גילתה מחויבות גבוהה ליישום ההמלצות לעומת ועדות קודמות - אבל היישום חלקי בלבד, וגם לאחר חילופי הממשלות, בין השאר בעקבות המחאה, המדיניות נותרה בעינה. הדוח חושף כי המלצות מרכזיות מתוך דוח טרכטנברג תקועות. כך למשל, גולת הכותרת של ההמלצות - פרק החינוך: שלושה תחומים בחינוך, שהיו מסמלי ההצלחה של ועדת טרכטנברג - מעונות ומשפחתונים לגילאי 0-3, צהרונים לגילאי 9-3, וסבסוד תשלומי ההורים למערכת החינוך - תקועים עוד מהממשלה הקודמת ותקציביהם קוצצו בממשלה הנוכחית. חשוב לציין כי למרות המלצותיה של הוועדה שהדגישה "את הצורך בקיום תהליך מהיר ושקוף... ובהבניית הליך אפקטיבי של מעקב ובקרה ליישום", חוקרי מרכז חזן נתקלו בהיעדר שקיפות ובהיעדרו של מעקב מסודר אחר יישום ההמלצות. עמית בן צור, ממחברי הדוח, מסר כי "מאות האלפים שיצאו לרחובות גרמו למחויבות גבוהה של הממשלה, ביחס לעבר, ליישום ההמלצות. עם זאת, הוועדה לא המליצה לשנות את התפיסה הכלכלית-חברתית של הממשלה, אלא פעלה בתוך המסגרת הקיימת שבגללה פרצה המחאה. גם בתוך המסגרת המוגבלת הזו, הוועדה לא הצליחה להביא ליישום חלק ניכר מהמלצותיה."