על גרעונות, הוצאות וקנסות

אשדוד: סיעתו של ראש העירייה לשעבר, צבי צילקר, סיימה את הקמפיין בגרעון של 720,000 שקל. המבקר יוסף שפירא לא השתכנע מהסבריה לגבי האופי בו תכסה את הגרעון וקנס אותה ב-56,000 שקל. אשקלון: סיעתו של ראש העירייה, איתמר שמעוני, הוציאה 493,000 שקל יותר מהמותר לה; סיימה את הקמפיין בגרעון של 242,000 שקל ולא נתנה הסברים מספקים לאופן בו תכסה אותו; קיבלה תרומות אסורות מתאגידים ב-17,000 שקל; ומסרה דיווח למבקר המדינה באיחור ניכר. שפירא קנס אותה ב-83,000 שקל. סיעתו של ראש העירייה לשעבר, בני וקנין, סיימה את הקמפיין בגרעון של 398,000 שקל. המבקר לא השתכנע מהסבריה לגבי האופי בו תכסה את הגרעון וקנס אותה ב-18,000 שקל. ירושלים: סיעתו של ניר ברקת, "ירושלים תצליח", סיימה את הקמפיין בגרעון של 10,241,502 שקל. הסבריה בנוגע לאופן כיסוי הגרעון לא הניחו את דעתו של שפירא, והוא קנס אותה ב-406,087 שקל. סיעת "התעוררות בירושלים" בראשותו של סגן ראש העירייה, עופר ברקוביץ, ספגה קנס כבד במיוחד: 469,000 שקל. שפירא מסביר, שהיא לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות משרדו: הסיעה "לא כללה בדוח הכספי שהגישה את מלוא הוצאותיה, ובכך שבהתקשרויות עם נותני שירותים ובאסמכתאות שהוגשו לביקורת היו חסרים פרטים מהותיים כך שלא ניתן היה לבדוק... האם מדובר בהוצאות בחירות כהגדרתן בחוק". כפר סבא: רשימת "שם טוב" בראשותו של שמעון פרץ הפנתה 88% מהוצאותיה (דהיינו: 170,000 שקל) להוצאות שכר, רובן לפרץ עצמו ולקרובי משפחתו. שפירא לא יכול היה לקבוע שמדובר בהוצאות בחירות ולכן קנס אותה ב-25,000 שקל. לוד: הח"כ לשעבר יורם מרציאנו לא מסר למשרד מבקר המדינה את הדוחות הכספיים של סיעתו, שזכתה במנדט אחד במועצת העירייה. לאור זאת הורה שפירא לסיעה להחזיר את מלוא המימון שקיבלה מהמדינה. נצרת: סיעתו של ראש העירייה עלי סלאם, "נצרת שלי", לא ניהלה כנדרש את חשבון הבנק שלה ולא הוכיחה שפרעה את חובותיה לספקים. שפירא קנס אותה ב-33,000 שקל. נצרת עילית: סיעתו של ראש העירייה המושעה שמעון גפסו, "עורי עיר", לא העבירה למבקר את דוחותיה. שפירא קובע שעליה להחזיר לאוצר המדינה את כל המימון שקיבלה. נתניה: סיעתה של ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, מסרה למשרד מבקר המדינה באיחור ניכר את הדוח הכספי שלה. שפירא החליט לבדוק את הדוח ולפרסם בנפרד את מסקנותיו. מה שכבר ברור הוא, שהסיעה סיימה את הקמפיין בגרעון של 475,000 שקל. פתח תקוה: סיעתו של ראש העירייה, איציק ברוורמן, סיימה את הקמפיין בגרעון של 783,000 שקל. הסבריה לגבי כיסוי הגרעון לא הניחו את דעתו של שפירא והוא קנס אותה ב-35,000 שקל. אורי אהד, שהיה ממלא-מקום ראש העירייה והפסיד לברוורמן, הוביל את סיעתו "דרך חדשה" לגרעון של 1.8 מיליון שקל. הסבריה של הסיעה לגבי אופן כיסוי הגרעון לא הניחו את דעתו של שפירא והוא קנס אותה ב-81,000 שקל. סיעת "ביחד למועצת העיר", לה ארבעה חברים במועצת העירייה, לא כללה בחשבונותיה את מלוא הוצאותיה ולא ערכה התקשרויות בכתב עם ספקים ונותני שירותים. היא סיימה את הקמפיין בגרעון של 418,000 שקל, אך הסבריה בנוגע לכיסויו הניחו את דעתו של שפירא. הוא קנס אותה ב-44,000 שקל. ראשון לציון: סיעת "ראשון מתחילה מחדש" בראשותו של הח"כ לשעבר חמי דורון סיימה את הקמפיין בגרעון של 493,000 שקל. אולם שפירא לא יכול היה לקנוס אותה, משום שהיא אינה זכאית למימון מהמדינה לאחר שלא זכתה באף מנדט. רמת גן: סיעתו של ראש העירייה, ישראל זינגר, סיימה את הקמפיין בגרעון של 429,000 שקל. הסבריה בדבר הדרך לכיסוי הגרעון לא הניחו את דעתו של שפירא והוא קנס אותה ב-42,000 שקל. סיעתו של הח"כ לשעבר כרמל שאמה-הכהן, "רמת גן 1", סיימה את הקמפיין בגרעון של 969,000 שקל. הסבריה בדבר הדרך לכיסוי הגרעון לא הניחו את דעתו של שפירא והוא קנס אותה ב-59,000 שקל. סיעתו של הח"כ לשעבר דוד מנע, "רמת גן נקייה", לא מסרה למשרד המבקר את הדוחות הכספיים שלה. שפירא אינו יכול לקנוס אותה, משום שהיא אינה זכאית למימון מקופת המדינה. רמת השרון: סיעתו של ראש העירייה המושעה, יצחק רוכברגר (המואשם בתרמית של 110,000 שקל בקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות), סיימה את הקמפיין בגרעון של 399,000 שקל שאופן כיסויו לא שכנע את שפירא. בידי הסיעה גם לא היו אסמכתאות לכל ההוצאות עליהן דיווחה. שפירא קנס אותה ב-33,000 שקל. תל אביב: רשימת מפלגת העבודה לא מסרה למבקר המדינה את דוחותיה הכספיים ושפירא הורה לה להחזיר את כל הסכומים שקיבלה מהמדינה. סיעתו של מהנדס העיר לשעבר, ישראל גודוביץ, לא מסרה את דוחותיה הכספיים למשרד המבקר, אך מכיוון שאינה זכאית למימון ממלכתי - אין בידי שפירא כלים נגדה. "צדק חברתי", בראשותה של חברת המועצה כרמלה עזורי, סיימה את הקמפיין בגרעון של 404,000 שקל - 70% מכלל הכנסותיה. שפירא קנס אותה ב-22,000 שקל.