"לכל אורך הדרך נעניינו לכל הפסקות האש, כי חשוב לקבל לגיטימציה בינלאומית. אחד הדברים החשובים של המבצע הוא שזכינו ללגיטימציה בינלאומית כי הסכמנו להפסקות האש. כדי לפעול כל-כך הרבה זמן בלי שיעצרו אותנו, זה תלוי במדיניות הנכונה בתשובות שלנו להפסקת האש". כך אומר (יום ב', 29.9.14) שר הביטחון,
משה יעלון, בכנס במכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן בנוגע למבצע צוק איתן.
לדברי יעלון, במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלשתינים, רובם מחבלים, ובהם בכירים בגי'האד וארבעה בכירים בחמאס. יכולת שיגור הרקטות נפגעה בצורה קשה ולפלשתינים נותרו רק 20% ממלאי הרקטות שהיה קרוב ל-10,000. מערך המנהרות הושמד ו7,000- בניינים נהרסו או נפגעו. ברצועה חיים כיום 120,000 איש חסרי בית, ונרשמה גם פגיעה בנכסים של החמאס, כולל נכסים כלכליים.
"הרקע: מצוקת חמאס" יעלון הוסיף: "הרקע לצוק איתן היא מצוקת חמאס, מצוקה מדינית-אסטרטגית. הארגון מבודד מדינית לאחר אובדן שלטון האחים המוסלמים במצרים ואובדן ציר ההתנגדות של סוריה-אירן-חיזבאללה. הוא מצוקה טריטוריאלית כתוצאה מחילופי שלטון במצרים, שתופס את החמאס כאויב. מצרים חוסמת את מעבר רפיח וכניסת סחורות דרך המנהרות, דבר שמביא למצוקה כלכלית שמביא לכך שציר המנהרות שהיה מרכזי, והחמאס גווע סביב הציר הזה.
"חמאס מנסה להיחלץ מכך באמצעות חיבור לרשות. ההסלמה הגיע לאחר רצח הנערים וירי מהרצועה שבוצע להבנתנו באישור חמאס, ואז להסלמה לצוק איתן. החמאס בתחושה שהוא בשל למערכה מול ישראל. מאז 'עמוד ענן' חמאס לא יורה ואין כמעט רקטות מצד ארגונים אחרים כדי להביא לשקט, כעת הוא מרגיש מוכן לעימות והוא מחפש דרך בשלב המצוקה לביצוע פיגוע חטיפה או הרג באמצעות מנהרה בדרום הרצועה. עקבנו אחרי הפיגוע הזה, שסוכל על-ידי פגיעה מהאוויר. הדבר הביא להרג המחבלים ולתגובת חמאס ולהסלמה".
יעלון טען, כי הקבינט היה מעודכן ערב המבצע בנוגע לאיום הרקטי, המנהרות והפעילות האופרטיבית. "אחת השאלות בדיונים הייתה האם נכון יהיה במצב של הסלמה לכבוש את הרצועה או חלק ממה, להציב כמטרה לחסל את החמאס. המסקנה הייתה, לאחר שיקולי עלות-תועלת, כי לא נכון לעשות זאת בשלב זה. דבר זה הכתיב את המטרה של הדרג המדיני והתכלית האסטרטגית ביחס למבצע".
"הפסקת אש בתנאים שלנו" יעלון הוסיף: "במהלך המערכה ואחריה הייתה תחושה של תסכול, וניווטנו את המבצע לפי מצפן. שמענו את הקולות בחוץ ואת הלחצים, כולל הלחץ התקשורתי במהלך המבצע, אבל המנהיגות לא נבחנת בהחלטות פופולריות.
"את מצב הסיום הגדרנו בהתאם למה שהונח מהר מאוד (ביום השמיני למבצע) לממש הישג מדיני תחת היוזמה המצרית. היה לנו ברור שאם לא ניצמד ליעד הזה, יבואו גורמים שונים (האו"ם, היוזמה הקטארית/מצרית). אחרי 50 יום החמאס קיבל את היוזמה המצרית למעשה ללא שום הישג.
"כאשר מדברים על ניצחון והכרעה, מדובר מבחינתי להביא את הצד השני להפסקת אש לפי התנאים שלנו. להגדיר את התנאים להפסקת אש, לחתור לשם, להתעקש ולהביא את הצד השני לשם. שאלת ההישג של מבצע צוק איתן תיבחן במבחן הזמן: איך אנחנו מונעים התעצמות של חמאס וארגונים אחרים".
יעלון הסביר מדוע נמשך המבצע 50 יום: "תשובה אחת: יכולנו לסיים את זה יותר מהר ללא התעקשות על היוזמה המצרית. דבר שני: הייתה לנו התמודדות עם הנהגה מפוצלת. הג'יהאד האיסלאמי שמושפע מאירן היה מוכן להפסקת אש. החמאס ברובו היה מוכן להפסקת אש אחרי שבועיים. כאן ראינו את הפיצול בין הנהגת הפנים להנהגת החוץ בקבלת הפסקת האש. עד הרגע האחרון
חאלד משעל לא קיבל את הפסקת האש, עד שהדבר נכפה עליו".
"חשבנו שנגיע למנהרות בשטחנו" עוד אישר יעלון, כי הפעולה הקרקעית נגד המנהרות נמשכה יותר זמן מהצפוי. "הבנו שעד שיסיימו את הלחימה במנהרות, לא יהיה ניתן להגיע להפסקת אש". לדבריו, ישראל הסכימה להפסקת אש עוד לפני חיסול המנהרות, כי "חשבנו שנגיע למנהרות בשטחנו, או שנעצור את פעילות המנהרות בזמן הפסקת האש".
במבט לעתיד, אמר יעלון: "השאלות שיישארו זה איך זה ישפיע על שכנינו/אויבינו. אנחנו חווים מזרח תיכון מתפרק. יש כאן צירים חדשים וגם צירים ישנים כמו אירן-חיזבאללה-סוריה. יש את ציר האחים המוסלמים של קטאר-טורקיה-חמאס. הציר המשמעותי הגדול הוא המחנה הסוני הערבי, שצריך להסתכל עליו בראיית אינטרסים משותפים איתנו. אחד הדברים שמסתכלים עליהם, אלו שהצטיידו עם רקטות, הוא האם זה אפקטיבי. אם ישראל יכולה לנצח את האיום הזה, האם צריך להמשיך להתחמש או להצטייד במערכות חדשות.
"אני חושב שהם מבינים שמדינת ישראל לא נרתעת ממערכה ארוכה אם היא משיגה את יעדיה. אני חושב שכאשר הם מסתכלים מה קרה לרצועה בעקבות ההתגרות בנו, זה 7,000 בניינים עם נזק להרבה שנים. האם מישהו בצד השני מוכן להסתכן בנזק כזה?", סיים יעלון.
