"בריטניה היא המדינה הכי אנטישמית כיום בעולם, חוץ מהעולם המוסלמי. חלק ניכר מכך נובע מהכיסוי התקשורתי". כך אומר (יום ב', 29.9.14) פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר-אילן, ביום עיון של מרכז בגין-סאדאת על מבצע "צוק איתן".
בהתייחסו לממד התקשורתי של המבצע קבע גלבוע: "הכיסוי התקשורתי של המבצע מהווה כישלון אתי ומקצועי. בכך נגרם נזק לישראל, כי הרבה מאוד גורמים אומרים שלישראל יש זכות להגנה עצמית, בלי להוסיף 'תשתמשו בה בזהירות'. לישראל יש זכות להגנה עצמית עם ידיים קשורות מאחור.
"האסטרטגיה התקשורתית של החמאס ממשיכה את דרכם של אש"ף ושל הרשות הפלשתינית. האסטרטגיה מבוססת על איום על עיתונאים שיכסו נושאים הטובים לחמאס. דבר שני: אספקת מידע שקרי על אבידות, בדגש על אזרחים, הדבר השלישי זה ביום אירועים מסוגים שונים. הדבר יכול להיות כמו החלפת מדים של לוחמי חמאס, שייראו כאזרחים בשעת ההגעה לטיפול. דוגמה נוספת היא הגעה של גורמי חמאס לשטח שנפגע, והצגת המקום כנפגע בצורה קשה יותר ממה שאכן אירע. הדבר ידוע לתקשורת המערבית, ובכל זאת מדווח.
"דבר נוסף הוא נושא ההשמטה. במהלך המבצע לא ראו שיגורים מאזורים אזרחיים, לאחר איום על עיתונאים מערביים. כמו-כן, לא הוצגו שיגורים כושלים שהביאו להרג אזרחים. לא הציגו מתקני חמאס הרוסים ולא ראו בכלל את מנהיגי חמאס. דברים אלו נחשפו על-ידי עיתונאים לאחר שיצאו מעזה. התקשורת לא מגלה לצרכניה באלו תנאים היא עובדת".
לדברי גלבוע, "בריטניה היא המדינה הכי אנטישמית כיום בעולם, חוץ מהעולם המוסלמי. חלק ניכר מכך נובע מהכיסוי התקשורתי. ברוב הדיווחים בעולם לאורך המבצע נאמר, כי מקורות או"ם אומרים כי יחס ההורגים בלחימה בעזה הוא 80 אזרחים מול 20 לוחמים. כאשר אתה מברר את המקור, נמצא כי החמאס מעביר את המידע לאונר"א שמעבירים את המידע. גם ארגון 'בצלם' תורם למידע השקרי".
ארד: פירוז, לא כיבוש לדעת פרופ'
עוזי ארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, ישראל נדרשת לאסטרטגיה הרבה יותר מורכבת להתמודדות עם עזה. לדברי ארד, כאשר מסתכלים על עזה צריכים להסתכל על הקשרים אסטרטגיים אחרים, והדגש הוא על האירני. יש קשר וצריך לעמוד עליו. הנושא האירני היה ועודנו הנושא המרכזי על סדר יומה האסטרטגי של ישראל. המכלול העזתי, בלי היותו מוגדר הנושא המרכזי, תופס נפח זמן, פעולות והחלטות הרבה יותר גדולים, למרות שהדבר לא נאמר. בבחינת האירועים המרכזיים שהתחרשו בישראל מאז ההינתקות נמצא, כי רוב האירועים נגעו לעזה.
ארד הוסיף: "ישראל יכולה להגיד אם בעזה ובלבנון תהיה ישויות אויבות לישראל וחמושות בחימושים שיכולים לפגוע בצורה כואבת ברקמה ישראלית. אם וכאשר אירן תהיה גרעינית, המצב מבחינתנו יהיה בלתי נסבל. היא תפרוס את חסותה האסטרטגית על חיזבאללה והחמאס, ואז מרחב התמרון הישראלי ייעלם, כי לא נהיה מוכנים לקחת את הסיכונים. ואז ייגמר מרחב התמרון הישראלי מול הישויות האויבות האלו, שרוצות לעשות שימוש בחימושים שלהן", הזהיר.
ארד המשיך: "מזה נובע אחת משתיים. או שנצליח, אם נרצה, להרחיק את המצב של אירן גרעינית. אם זה יקרה, הסכנה תצטמצם ואז מרחב התמרון יישאר. אם חושבים שאירן תהיה גרעינית, או לא בטוחים ביכולת למנוע זאת, צריך להקדים ולשלול מישויות אלו את יכולותיהן. זהו חלון ההזדמנויות שנמצא כעת בישראל.
"היעד האסטרטגי של ישראל הוא פירוז הרצועה, לא כיבושה. משום שהדבר לא יקרה ברצון, צריך לשקול האם מקיימים סבב שישים קץ לכל הסבבים, וקובעים את הסדר לאחר מכן, או שלא עושים את זה. אם לא עושים את זה, ישראל תתקרב למצב שהסיכוי יחלוף". ארד הזהיר, כי מול אירן המצב הוא של גלישה לתסריט הגרוע ביותר.
פריש: החמאס מבודד פרופ' הלל פריש מאוניברסיטת בר-אילן אמר, כי מבצע "צוק איתן" לא היה מאבק ישראלי-פלשתיני אלא מאבק בין ישראל לחמאס. כתוצאה מאובדן המרכזיות של הסכסוך, הוסיף, לא היה לחץ משמעותי על ישראל לסיים את המבצע, דבר זה מסביר למה מדובר באחת המערכות הארוכות בתולדות ישראל.
"העימות מוגבל לחמאס ולעזה, ויש להם תחושת בדידות שמטילה ספק ברעיון הלאומי הפלשתיני", אומר פריש. "לחמאס אין תמיכה בקרב מדינות ערב. הבדידות של החמאס היא פועל יוצא של מהפכת הנגד לאחר האביב הערבי ונוגעת גם למעורבותו בציר אירן-סוריה-חיזבאללה והניצחון של האחים המוסלמים במצרים, דבר שאיים על הסדר המדינתי. עם זאת, ברובד העממי עדיין יש לו תמיכה".
עמידרור: לא לתזז את הצבא אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, התייחס ליחסי הצבא והדרג המדיני: "הדרג המדיני צריך להגדיר מה הוא רוצה: לכבוש את רצועת עזה או רובה? לנקות אותה ולהגיע למשגרים ולרקטות ולפוצץ אותן או לשלוט? מה יישאר בעזה אם נמוטט את החמאס? זאת הייתה האופציה, וטוב שצה"ל יצא כאשר יצא. טוב שלא נגררנו למלחמה. הקולות של הוצאת הכוחות היו קולות של חוסר הבנה. צריך היה להוציא את הכוחות החוצה.
"צריך גם שהדרג המדיני לא יזגזג. בתחקירים בלבנון השנייה, קצינים אמרו שכל הזמן תיזזו אותם. הדרג המדיני צריך לחשוב ולשמוע דעות שונות. אחרי שהוא קיבל את ההחלטה והוריד את ההוראה, אסור לו לתזז ולהיענות לצורכי הציבור והתקשורת.
"ברמה האופרטיבית, התחושה שלי היא שהצבא נרפא מהחלודה שהייתה בו בשנת 2006, מהשפה הלא-ברורה והאופן שהמפקדים הובילו מלפנים. ברמה הטקטית הנמוכה, מדובר בלחימה מאוד קשה. לא הפנמנו את איום המנהרות".
עמידרור התייחס גם לשאלה מדוע ישראל לא תקפה לפני כן: "בעולם הנוכחי, מדינת ישראל לא הייתה נכנסת למבצע כזה לפני חצי שנה. תוצאותיו היו אותו דבר. איך היינו מצדיקים דבר כזה? בתקופה המודרנית לצאת להתקפה מקדימה, כנראה שקשה מאוד. קשה למדינות גדולות, ובוודאי קשה למדינות כמו ישראל".
