גרוניס: סמכות טבועה לחייב עו"ד בהוצאות

לבית המשפט יש סמכות טבועה לחייב עורך דין בהוצאות אישיות, אם כי ראוי שהוא יעשה זאת במשורה. כך קובע (יום ב', 29.9.14) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. גרוניס חוזר על הלכה שנקבעה עוד בימי המנדט הבריטי ואושררה פעמים רבות בידי בית המשפט העליון, בדבר הסמכות הטבועה לחיוב עורך דין בהוצאות. לדבריו, סמכות זו לא נועדה לשמור על כבודו של בית המשפט, אלא לאפשר לו למלא את תפקידו וכדי למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט ואי-צדק בולט. עוד אומר גרוניס כי אין לקבל את הטענה לפיה יש לטפל רק בכלים משמעתיים עורך דין שאינו נוהג כראוי בבית המשפט, ולכן יש להימנע מחיובו בהוצאות. לדבריו, לא כל התנהגות שכזו מהווה גם עבירה אתית, והליך זה גם אינו נותן פתרון למצבים בהם צריך בית המשפט להגיב בצורה מיידית על התנהגותו של עורך הדין. טענה נוספת שדחה גרוניס היא שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק של עורך הדין. הוא חוזר על עמדתו העקרונית, לפיה אין להרחיב את השימוש בטענות לפגיעות בזכויות חוקתיות, ויש להוכיח תחילה שבכלל נפגעה זכות חוקתית. גרוניס מוסיף: "קשה לקבל טענה לפיה חופש העיסוק או הזכות לחרות מקימים לעורך דין זכות להפר את חובותיו כלפי בית המשפט (ולעיתים גם כלפי הלקוח שלו), להתעלם מהנחיות בית המשפט ולפגוע בניהולו התקין של המשפט". עוד נטען, כאילו הטלת הוצאות אישיות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של עורך הדין. על כך אומר גרוניס, כי אומנם מדובר בסוגיה סבוכה יותר, אך מאחר שעל בית המשפט להתריע לפני שהוא מטיל הוצאות - הרי שבסופו של דבר מדובר בפגיעה שעורך הדין הביא על עצמו. גרוניס גם דוחה את הטענה לפיה יש צורך בהסמכה מפורשת בחוק שתאפשר לבית המשפט להטיל הוצאות כאלו. גרוניס גם אומר כי אין להסכים עם הטענה לפיה בית המשפט - שהוא הצד הנפגע מהתנהגות עורך הדין - גם יהיה זה שיחייב אותו בהוצאות. "חזקה על בית המשפט כי ישמע את טיעוני עורך הדין בנפש חפצה. ויוזכר, כי אין המדובר בהליך אדברסרי בין עורך הדין לבין בית המשפט, כי אם בהחלטה דיונית במסגרת סמכותו של בית המשפט לנהל את ההליך. בנוסף לאמור, הותוו בפסיקה הנחיות עזר לעניין השימוש בסמכות להטיל הוצאות על עורך דין", הוא אומר. לבסוף אומר גרוניס: "הטלת הוצאות צריכה להישקל רק בעקבות מעשה חמור, וככלל ראוי להימנע מכך אם יש בידי בית המשפט אמצעים אחרים המאפשרים לו להבטיח את תפקודו התקין. עם זאת, אין בידי להסכים עם העמדה לפיה הארכה בחקירת עדים ואי-ציות להנחיות בית המשפט בנוגע לאופן ניהול החקירה או הטיעון לא תצדיק, ככלל, חיוב עורך דין בהוצאות". הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את בקשתה של עו"ד אירינה גלפנבויים לערער על חיובה בהוצאות של 500 שקל על התנהגותה הגסה בבית המשפט למשפחה בבאר שבע. בית המשפט המחוזי כבר חייב אותה ב-2,500 שקל נוספים בדחותה את ערעורה, ובית המשפט העליון הוסיף 15,000 שקל. גרוניס מעיר: "אף בבקשה שלפנינו בחרה המבקשת להמשיך ולהטיח האשמות קשות כנגד בית המשפט לענייני משפחה. זאת, חרף הערותיהן החוזרות ונשנות של הערכאות הקודמות. אין זו הדרך לטעון נגד החלטות בית המשפט". השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל הצטרפו לפסק דינו של גרוניס. את המדינה ייצגה עו"ד נעמי זמרת, ואת לשכת עורכי הדין - עוה"ד יחיאל כשר ואביעד לחמנוביץ'.